החלטה בתיק בשא 8096/07

זוהי בקשה לביטול פס"ד שניתן נגד המבקשת ביום 15.2.06 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמה.

בתיק ביהמ"ש מצוי אישור מסירה של מסמכי התביעה מיום 11.1.06 למבקשת בכתובתה.

המוסר ציין על אישור המסירה כי מעטפת התביעה נמסרה לידי בן משפחה בשם תאופיק, אשר חתם על האישור לאות כי קיבל את מסמכי התביעה. תאופיק הוא בעלה של המבקשת.

למרות אישור המסירה המדבר בעד עצמו, טוענת המבקשת בתצהירה כי לא קיבלה "כל ניירת" מביהמ"ש בתיק זה. כמו כן היא טוענת כי בדקה את אישור המסירה, וראתה כי החתימה על אישור המסירה אינה חתימתה, וכדבריה: "החתימה המופיעה על אישור המסירה לא שלי ולא ידוע לי מי חתם על אישור המסירה".

טיעון מופרך זה די בו כדי לדחות לאלתר את בקשת המבקשת לביטול פסה"ד, שכן לו בדקה באמת את האישור היתה נוכחת לדעת שבעלה חתם עליו ולא היא, כך שאין כל אפשרות שהחתימה המופיעה על האישור היא חתימתה. מי שחתם על קבלת מסמכי התביעה הוא כאמור בעלה, בן משפחה המתגורר עמה, והמצאת מסמכי התביעה היתה אפוא כדין.

אך בכך לא די.

אזהרת הוצל"פ נמסרה למבקשת ביום 22.10.06 (נספח 6 לתגובת ב"כ המשיבה) ובתה פטמה קיבלה אותה לידיה וחתמה על קבלת האזהרה.

בקשת המבקשת לביטול פסה"ד הוגשה רק ביום 10.5.07, דהיינו למעלה מחצי שנה לאחר המצאת האזהרה. המבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד ולא התייחסה כלל לטעמים מיוחדים ו/או טעמים כלשהם לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה.

המבקשת התעלמה מהליכי ביהמ"ש, התעלמות הגובלת בזילזול לשמו, המצדיק דחייה מוחלטת של הבקשה מבלי להיכנס כלל לעובי הקורה.

אך גם לגוף העניין אין למבקשת טענת הגנה הראויה להתייחסות.

התובעת, חב' בזק בע"מ, הגישה נגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום עבור שירותי טלפון. עפ"י כתב התביעה התקשרה המבקשת עם המשיבה לקבלת שירותי טלפון, והמשיבה העמידה לרשותה ביום 2.7.02 קו טלפון מס' 9805672 - 04 ושירותי טלפון. המבקשת לא שילמה למשיבה עבור שירותי הטלפון ונשארה חייבת סך של 987.03 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה 30.6.05.

לכתב התביעה צורף צילום תדפיס חשבון המבקשת והעתק דו"ח המראה שיערוך הסכום. (נספחים א' 1 - א' 2 לכתב התביעה). המשיבה אף שיגרה למבקשת מכתב דרישה לפרעון החוב (נספח ב' לכתב התביעה) אשר  לא נענה. המבקשת טוענת לקונית כי "אני לא חייבת למשיבה את סכום התביעה ולא כל סכום כסף שהוא. מצהירה כי ... מספר הטלפון שייך לאדם אחר מכפר בית ג'ן ולא שלי".

ב"כ המשיבה מפריך בתגובתו המפורטת את טענתה הסתמית של המבקשת. עפ"י נספח 1 לתגובה, הגישה המבקשת ביום 18.6.02 בקשה להעביר את חשבון הקו נשוא כתב התביעה מתאריך התקנתו על שמה, במסגרת התקשרותה לשכירת הנכס נשוא הקו מאדם בשם כרים עטילה.

חתימתה של המבקשת על בקשה זו אומתה ע"י עו"ד מג'די עטילה, אשר ציין בתחתית נספח 1: "הנני מאשר שהצדדים הנ"ל חתמו בפני". נוכח אישורו המפורש של עוה"ד אשר אישר כי הצדדים חתמו בפניו על בקשת ההעברה של הקו ע"ש המבקשת, אין מקום לקבל את טענתה כי קו הטלפון אינו שלה. ביום 2.7.02 נפתח הקו על שמה של המבקשת. (העתק תדפיס פרטי מנוי על שמה של המבקשת נספח 2 לתגובת ב"כ המשיבה). ביום 31.3.05 נשלח למבקשת מכתב התראה (נספח 3), והיא התעלמה ממנו. המבקשת לא השיבה למכתבי ההתראה שנשלחו לה, ולא מצאה לנכון לטעון טרם הגשת התביעה נגדה, כי מספר הטלפון אינו שייך לה אלא לאדם אחר.

מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה, כי אין ממש בטענות המבקשת, ואני דוחה את הבקשה.

פסה"ד מיום 15.2.06 יעמוד על כנו.

הליכי הוצל"פ יימשכו כסידרם נגד המבקשת ע"י המשיבה.

גזברות ביהמ"ש תחלט סך של 750 ש"ח אשר הופקד בקופת ביהמ"ש, לטובת המשיבה, ותעביר את הסכום הנ"ל על פירותיו למשיבה באמצעות בא כוחה.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח + מע"מ לתשלום תוך 30 יום מהמצאת החלטה זו לידיה.