החלטה בתיק בשא 8056/05

1.   הבקשה שבפני הינה בקשה לעיכוב החלטה אשר ניתנה על ידי ביום 13.9.05.

ביום 5.4.05 נמסרה למבקשת התראת פשיטת רגל מטעם המשיב. זאת בגין פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בב"ש מיום 31.12.02.

בהתראת פשיטת הרגל ננקב סכום של 766,604 ש"ח.

ביום 12.9.05 התקיים דיון בהתנגדות ובקשה זו נדחתה על ידי בהחלטה מיום 13.9.05.

בין הצדדים קיימת מחלוקת, לטענת המבקשת, באשר לחוב האמיתי אותו חבה המבקשת למשיב מכוח פסה"ד.

מחלוקת זו נוצרה לאור החלטת ראש ההוצל"פ בה קיבל את בקשת המשיב להגדיל את קרן החוב תוך כדי שהוא מפרש את פסה"ד וקורא לתוכו דברים שלא נאמרו בו.

המבקשת טענה הן במסגרת ההתנגדות והן במסגרת הבקשה הנוכחית כי החלטת ראש ההוצל"פ ניתנה בהעדר סמכות עניינית לכן היא נטולת תוקף.

לאחר הדיון שילמה המבקשת למשיב את הסכום שהוא לטענתה סכום החוב, בסך 600,927 ש"ח וזאת באמצעות הפקדת הסכום לתיק ההוצל"פ אשר נפתח בגין פסה"ד.

המבקשת טענה במסגרת הבקשה שבפני שהיא תגיש ה"פ בה תבקש להצהיר כי החלטת ראש ההוצל"פ אינה תקפה ואיננה מחייבת את הצדדים, וכי החוב האמיתי שלה הוא הסכום אשר הופקד על ידה ולא הסכום אשר נקוב בהתראת פשיטת הרגל.

לאור זאת נטען על ידי המבקשת כי מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב ביצוע ההחלטה, במסגרתה נדחתה התנגדותה להליכי פשיטת הרגל.

לחלופין התבקש בימ"ש להורות על עיכוב ההחלטה בכפוף להפקדת הסכום השנוי במחלוקת בקופת בית משפט עד למתן החלטה בהמרצת הפתיחה.

המבקשת הצביעה על סיכוי הצלחתה בה"פ וטענה כי בידי המשיב אין כל מקורות פרנסה. לכן, אם תאלץ המבקשת לשלם את הסכום השגוי בהתראת פשיטת הרגל לא תוכל לקבל את כספה חזרה, אם תתקבל בקשתה לסעד הצהרתי להורות כי החוב האמיתי הוא הסכום אשר שולם על ידה לתיק ההוצל"פ.

לאור זאת, התבקש בימ"ש בסופו של דבר לעכב ביצוע ההחלטה באופן חלקי באשר לסכום השנוי במחלוקת, או לעכב את ההחלטה באשר לסכום זה בכפוף להפקדתו בקופת בימ"ש.

2.   בתגובת המשיב התבקש בימ"ש לדחות על הסף את הבקשה.

לדברי המשיב, מדובר בשימוש לרעה בהליכי בבימ"ש, בביזוי בימ"ש ובביזוי החלטות בימ"ש.

פסה"ד נשוא הליכי התראת פשיטת הרגל ניתן נגד המבקשת עוד בדצמ' 2001.

עם זאת, למרות דברי המבקשת בבקשה הנוכחית כי מדובר במשיב שהוא אדם חולה וכי אין לו מקורות פרנסה, לא מצאה המבקשת לנכון לשלם למשיב את חובה במשך למעלה משנתיים וחצי ממועד מתן פסה"ד.

אילו היתה המבקשת פועלת בתום לב, הרי שהיתה ממהרת להפקיד בקופת ההוצל"פ את הסכום שאינו שנוי במחלוקת אולם הדבר לא נעשה על ידה אלא לאחר שנדחתה התנגדותה להתראת פשיטת הרגל.

המבקשת הסתירה מבימ"ש את העובדה כי יחד עם הפקדת סכום זה היא הגישה ללשכת ההוצל"פ בקשה לעיכוב הליכים ולעיכוב כספים. לכן, סכום ההפקדה כלל לא הועבר לחשבון ב"כ המשיב בהוצל"פ כפי שטענה המבקשת.