החלטה בתיק בשא 7824/07

1.         התובע, תושב שכם שבגדה המערבית, הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, משנורה, לטענתו, על-ידי חיילי צה"ל, ביום 9.6.04, בעת שהגיע לבית הספר "עבד אל רחמן מחמוד" בשכם לצורך התקנת קווי טלפון לאינטרנט, מתוקף עבודתו כטכנאי תקשורת בחברת PALTEL הפלשתינית. עוד כנטען בכתב התביעה הוא נורה ללא סיבה כלשהי ומבלי שנשקפה לחיילים במקום סכנה ממנו.

גרסת ההגנה, בקליפת אגוז, היא כי באם אכן נפגע המשיב מירי חיילי צה"ל - דבר המוכחש מאליו - היה זה במסגרת פעילות מלחמתית, ועל כן עומד לה הפטור הקבוע בסעיף 5 בחוק הנזיקים האזרחיים [אחריות המדינה], התשי"ב-1952 (להלן: "החוק"). כנטען על-ידי המבקשת: "ביום האירוע הנטען והמוכחש ובמקום האירוע פעל כוח צה"ל במסגרת מאמץ לפגוע בתשתית הטרור הקטלני בעיר שכם... [הכוח] הבחין... בדמויות חשודות אשר נחזו כעוסקות בהנחת מטען בסמוך לעמדות החיילים הממוקמים באזור... פעילות אנשי כוחות הביטחון בוצעה כצורך צבאי חיוני וכאקט מובהק של הגנה עצמית באזור העימות וכחלק אינטגרלי מהסכסוך המזוין" (סעיף 14 לכתב ההגנה).

2.         עניינה של הבקשה שבפניי בעתירתה של המדינה לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה באם תידחה התביעה.

לטענת המבקשת בהיות שהמשיב הינו תושב השטחים ומשלא הראה שיש לו רכוש בר מימוש בתחומי מדינת ישראל ממנו ניתן יהיה להיפרע אם וכאשר תידחה התביעה וכן נוכח סיכוייה הקלושים, לטעמה, מן הראוי לחייב את המשיב בערובה להוצאותיה.

3.         מנגד טוען המשיב, כי סיכויי התביעה הם טובים, וכי "הטענות הנטענות בבקשה בכל הנוגע לסיכוי התביעה הינן כלליות וסתמיות שנטענות באופן שגרתי כללי וגורף בכל התביעות המוגשות כנגד המשיבה, כגון פעולה מלחמתית וכו', אשר אין בהן כדי להראות סיכויים לדחיית התביעה ובכל מקרה וכפי שנקבע עפ"י הפסיקה בית המשפט צריך להיזהר בבואו לשקול את סיכויי התביעה מחשש לחריצת דין בטרם עת" (סעיף 5 לתגובה).

עוד נטען על-ידי המשיב, כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר הפקדת ערובה כלשהי, וכי בחיובו בהפקדה כאמור יש כדי לפגוע בזכות הגישה לערכאות.

4.         לשון תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מכוחה הוגשה הבקשה - לפיה רשאי בית המשפט "אם נראה לו הדבר" "לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאות של נתבע" - מצביעה על שיקול דעת נרחב שניתן לבית המשפט בענין.

            לצד ההלכה לפיה אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עניו בלבד, כדי שלא תקופח זכותו החוקתית להיזקק לבית המשפט, ניצבת זכותו של נתבע שלא להיות ניזוק עקב תביעת סרק המוגשת נגדו.

באיזונם של אלו, וככל שהדבר מתייחס לתושבי חוץ, נקבע כי בית המשפט  ייטה להשתמש בסמכותו בענין כשאין בידי התובע להצביע על נכסים בארץ, שמהם יוכל הנתבע להיפרע (רע"א 544/98, אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מ"ד (1) 647, 650); ר' רע"א 2146/04, מדינת ישראל נ' עזבון המנוח איברהים  (פ"ד נח(5) 867 (2004)).

5.         המשיב איננו טוען כי יש לו נכסים בשטח מדינת ישראל מהם תוכל המבקשת להיפרע אם תידחה תביעתו, ובהעדר יכולת ממשית לגבות ההוצאות באמצעות מנגנוני הרשות הפלשתינית, אי חיוב המשיב בהפקדת ערובה תוצאתה המעשית היא כי המבקשת תצא ניזוקה, אם אמנם תידחה התביעה.

מנגד עומדת אמנם זכות הגישה של המשיב לערכאות. אולם, זכות זו אינה עומדת בחלל ריק, וגם זכותה הקניינית האפשרית של המדינה בכספי ההוצאות שייפסקו לה עומדת על הכף, שעה שידוע לכל כי למדינת ישראל אין יכולת אכיפה בשטחי הרשות הפלסטינאית - ושעה שמטעם המבקשת הוגשה תעודת עובד ציבור מאת יחידת הממונה על העזרה המשפטית, לפיה " אין ולא היו נהלים ו/או מסמכים אחרים כלשהם לשיתוף פעולה המסדיר אכיפת החלטות ופסקי דין ישראליים בשטחי המועצה הפלסטינית (קרי אזורים A ו- B ) או המאפשרים אכיפתם שם" (נספח א' לבקשה).

6.         בהתייחס לאמור אני נעתרת לבקשה ומורה כי על המשיב להפקיד סך של 25,000 ש"ח בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית צמודה בלתי מוגבלת בזמן, עד ליום 1.5.08, שאם לא כן תימחק התביעה.

התיק יובא לעיוני ביום 4.5.08.

ניתנה היום, ו' באדר ב תשס"ח (13 במרץ 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקי ההחלטה לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 13.3.08.