החלטה בתיק בשא 769/07

1.       לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המשיבה לשלול את רישיון המבקשת להפעלת לשכה פרטית על פי חוק שירות התעסוקה, תשי"ט - 1959 (להלן: "חוק שירות התעסוקה").

2.       הרקע לבקשה:

2.1.   בהחלטת המשיבה מיום 4.10.06 ניתן למבקשת רישיון להפעיל לשכה פרטית, אשר הותנה במספר תנאים.

2.2.   בהחלטת המשיבה מיום 27.8.07 (להלן: "החלטת המשיבה") הוחלט על שלילת רישיונה של המבקשת, מטעמים אלה: המבקשת לא דיווחה מדי חודש על ההשמות שביצעה, כפי שחויבה לעשות על פי ההחלטה מיום 4.10.06; המבקשת נוהלה בידי מי שלכתחילה לא הוצהר כמנהל; בוצעו השמות של עובדים זרים ללא ביקור מקדים של עו"ס בבתי המעסיקים, כמתחייב על פי כתב ההתחייבות; בוצעו הזמנות עובדים זרים בניגוד לרצון המעסיק וללא ידיעתו, תוך סיכול מטרת החוק; שינוי בעלים של החברה ללא דיווח; תיווך באמצעות עובדת שרישיונה נשלל ממנה.

2.3.   ב"כ המבקשת שלח ביום 18.10.07 עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיבה לבית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז. לאחר 8 ימים הוחזרה המעטפה לכתובתו כאשר רשום עליה "מסרבים לקבל".

2.4.   ביום 28.10.07 שלח ב"כ המבקשת את העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים  בתל-אביב, וכעבור מספר ימים הוחזרה לו המעטפה ונרשם עליה "מסרבים לקבל. לעמוד בתור".

2.5.    ביום 4.10.07 הוגשה העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. בהחלטת בית המשפט מיום 20.11.07 נדרש ב"כ המבקשת להבהיר מדוע הסמכות לדון בערעור אינה לבית הדין לעבודה. לאחר הודעת ב"כ המבקשת, ניתנה החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים ביום 20.11.07 לפיה סמכות הדיון לבית הדין לעבודה.

2.6.   הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה לבית דין זה ביום 22.11.07.

3.       הנימוקים העולים מהבקשה ומתשובת המבקשת לתגובת המשיבה:

3.1.    ההחלטה מושא הבקשה נמסרה למנהלת המבקשת ביום 2.9.07.

3.2.   ב"כ המבקשת סבר לכתחילה כי הסמכות לדון בערעור נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. היות וכתובת המבקשת בעיר נתניה, סבר המבקש כי הסמכות המקומית היא לבית משפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז. לאחר שחזרה המעטפה, שלח את הערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. לאחר שחזרה המעטפה פעם נוספת, הגיש את הערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב למחרת היום.

3.3.   מיד עם קבלת החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב מיום 20.11.07 לפיה הסמכות לדון בערעור היא לבית הדין לעבודה, הגיש המבקש את הבקשה להארכת מועד לבית דין זה.

3.4.   העיכוב בהגשת הבקשה נבע מתקלות בדואר ישראל.

3.5.   המשיבה השתהתה בהמצאת החלטתה למבקשת.

3.6.   סיכויי הערעור גבוהים.

4.       המשיבה מתנגדת לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1.   גם לפי טענת המבקשת כי ההחלטה הומצאה לה ביום 2.9.07, הרי שניסיונה הראשון להגיש ערעור היה ביום 18.10.07, באיחור של יום אחד.

4.2.   טעויות המבקשת בעניין הסמכות המקומית והעניינית אינן מהוות טעם מיוחד להארכת מועד.

4.3.   סיכויי הערעור נמוכים.