החלטה בתיק בשא 767/06

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (עב 3795/04). בפסק הדין מושא הבקשה נתקבלה תביעת המבקשת לפיצויי פיטורים ולהפרשי דמי הבראה, ונדחו תביעותיה האחרות של המבקשת.

2.      פסק הדין הומצא לבאת כוחה של המבקשת בבית הדין האזורי ביום 25.6.2006, ולמבקשת עצמה ביום 9.7.2006. בקשה להארכת מועד נתקבלה בבית הדין ביום 11.9.2006, אולם בשל אי תשלום אגרה, לא נפתח תיק בקשה באותו מועד.

3.        נימוקי הבקשה להארכת מועד הם:

3.1.   במהלך ההליכים שהתקיימו בבית הדין האזורי, התגלעו חילוקי דעות בין המבקשת לבין באת כוחה בבית הדין האזורי, והמבקשת הודיעה לבית הדין האזורי שלא לתת לבאת כוחה גישה לתיק המתנהל בבית הדין. למרות האמור פסק הדין נשלח על ידי בית הדין האזורי לבאת כוחה.

3.2.    לאחר פנייתה של המבקשת לבית הדין, פסק הדין הומצא לה ישירות ביום 9.7.2006, ומספר ימים לאחר מכן פרצה המלחמה. ביום 13.8.2006 יצאה לחופשה בחו"ל שהוזמנה מראש, וחזרה לארץ בסוף חודש אוגוסט. לא ידוע היה למבקשת מה משך הזמן העומד לרשותה להכנת ערעור, ולאור זאת מתבקשת הארכת מועד להגשת ערעור.

4.      המשיבה התנגדה לבקשה,  מנימוקים אלה:

4.1.  יש לדחות את הבקשה לנוכח העובדה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

4.2.  בהעדר הודעה מטעם המבקשת לבית הדין האזורי לעבודה ובהעדר החלטה על שחרור מייצוג, המצאה לבאת כוחה של המבקשת מהווה המצאה כדין ולכן פסק הדין נמסר למבקשת כבר ביום 25.6.2006.  לפיכך, המועד האחרון להגשת ערעור המבקשת היה יום 12.9.2006.

4.3.  המבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור. פסק הדין היה בידה מראשית חודש יולי, לפני פרוץ המלחמה, ובכל מקרה המלחמה לא השפיעה על עבודתו של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. כמו כן, המבקשת פעלה בעניין מימוש פסק הדין, ולמרות האמור לא פעלה בעניין הגשת הערעור.

4.4.  המבקשת שלחה את הבקשה להארכת מועד ביום 8.9.2006, דהיינו בתוך המועד להגשת ערעור, ולכן יכלה להגיש את ערעורה במועד.

5.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור " מטעמים מיוחדים שיירשמו".

6.      לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בתיק בית הדין האזורי, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל, מנימוקים שיפורטו להלן.

7.      בתיק בית הדין האזורי מצויה הודעה מטעם המבקשת מיום 13.3.2006 בה ביקשה "להימנע מגב' קסיס [=באת כוח המבקשת בתיק בית הדין האזורי] כל מגע בתיק שלי עד ההודעה החדשה". באותה הודעה, ביקשה ארכה להגשת סיכומים, כיון שבאת כוחה לא הגישה סיכומים. על פי תרשומת בתיק, ביום 14.3.2006 הודע למבקשת כי באת כוחה הגישה סיכומים, וכי אם היא רוצה לשחרר את עו"ד קסיס מייצוג עליה להגיש בקשה. בהודעה נוספת, מיום 2.7.2006, הודיעה המבקשת כי נודע לה שניתן פסק דין בהליך, אולם באת כוחה מסרבת למסור לה פרטים בנוגע אליו, וכי באת כוחה אינה מייצגת אותה יותר, והיא הגישה כנגדה תלונה ללשכת עורכי הדין. כן ביקשה שיישלח אליה עותק מפסק הדין.

8.      אמנם, המבקשת לא הגישה בקשה פורמאלית לשחרור באת כוחה מייצוג, אולם נראה לי כי בהתחשב בעובדה שאינה מיוצגת, יש לראות בהודעתה מיום 13.3.2007 הודעה כי באת כוחה עו"ד קסיס אינה מייצגת אותה יותר. לפיכך, אני קובעת כי יש לראות את המועד בו נמסר למבקשת פסק הדין, 9.7.2006, כמועד המצאת פסק הדין.

9.      כאמור, בקשה להארכת מועד של המבקשת התקבלה בבית הדין ביום 11.9.2007, דהיינו עוד בתוך המועד להגשת ערעור, וזאת גם לשיטת המשיבה, הטוענת כי המועד האחרון להגשת ערעור היה יום 12.9.2006. כפי שעולה ממכתבה של המבקשת מיום 28.9.2006, עקב אי הבנה בינה לבין מרכז המידע, לא שלחה ביחד עם הבקשה את האגרה. מסיבה זו, ולא עקב השהיית הגשת הבקשה להארכת מועד, נפתח תיק הבקשה להארכת מועד רק בחודש אוקטובר 2006. בנסיבות אלה, נראה לי יש לנהוג לקולא עם המבקשת, ולראות אותה כמי שהגישה בקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת ערעור, על אף שתשלום האגרה בעד הבקשה להארכת מועד נעשה במועד מאוחר יותר. כידוע, הגשת בקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת ערעור נחשבת כטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור.

בש"א 3094/01 שמואל שמואלי נ' עתים - סוכנות החדשות הישראלית, דינים עליון כרך נט 268.

10.  סוף דבר  - הבקשה להארכת מועד מתקבלת. בתוך 15 יום מהמועד בו תומצא למבקשת החלטה זו, תסדיר המבקשת הגשת הערעור ותשלום אגרה נוספת בגין הערעור.

ניתנה היום, יג' בניסן התשס"ז, 1 באפריל 2007, בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן, רשמת