החלטה בתיק בשא 7035/06

בפני ערעור על החלטת המשיב 1 (להלן: "הנאמן") לדחות את תביעת החוב שהגיש המערער כנגד החייבת, בשל איחור בהגשתה.

העובדות:

ביום 15.11.01, ניתן צו לכינוס נכסי החייבת (להלן: "הצו" או "צו הכינוס").

ביום 25.08.02, כ-9 חודשים לאחר שניתן הצו, הגיש המערער תביעת חוב על סך 228,000 ש"ח (להלן: "תביעת החוב") לכנ"ר. מאחר ולא היה מיוצג באותה תקופה, צירף המערער לתביעת החוב מכתב, בו הסביר כי נודע לו על הליכי כינוס הנכסים רק בסמוך למועד בו הגיש את תביעת החוב.

בחודש מרץ 2006, לאחר שהייה קצרה בחו"ל, נודע למבקש באמצעות בעלה של החייבת כי עוד ביום 26.07.04, דחה הנאמן את תביעת החוב של המבקש בשל איחור בהגשתה (להלן: "החלטת הנאמן"). החלטה זו הועברה על המערער באמצעות בעלה של החייבת.

טענות המערער:

1.                   תביעת החוב מגובה באסמכתאות וראיות בכתב, כגון שיקים להם היתה החייבת ערבה, וכן שטר חוב שנחתם על ידה.

2.                   עיון בהחלטת הנאמן מגלה כי זו נשלחה לכתובת שאיננה כתובתו העדכנית של המערער במועד משלוחה, בעוד שבשלב הדיונים המשפטיים היה המערער מיוצג. אם היתה החלטת הנאמן נשלחת אל בא כוחו, היה יכול להימנע האיחור בקבלת החלטת הנאמן על ידי המערער.

3.                   המערער לא קיבל כל הודעה בדבר מתן צו הכינוס, ומיד כשנודע למבקש אודות הליכי הכינוס הגיש את תביעת החוב בצירוף מכתב המסביר את סיבת האיחור.

4.                   המערער נכח באסיפת הנושים הראשונה, התייצב לדיונים שהתנהלו בפני בית המשפט בעניין זה, ואף יצר קשר עם בעלה של החייבת על מנת להתעדכן בדבר התפתחות ההליכים.

5.                   תביעת החוב הוגשה בטרם התקיימה אסיפת הנושים הראשונה, ואין המדובר בנושה שישן על זכויותיו.

6.                   ידוע למערער כי תביעות חוב אחרות אשר הוגשו באיחור התקבלו על ידי הנאמן, כך שדחיית תביעתו נגועה בחוסר שוויון.

טענות הנאמן:

1.                   הואיל והמערער הגיש תביעת חוב באיחור של כ-9 חודשים ממועד מתן צו הכינוס, ומאחר ולא צירף לתביעה בקשה להארכת מועד בהתאם להוראות סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), נדחתה תביעת המבקש.

2.                   לפי הפסיקה, אי ידיעה בתום לב איננו מהווה טעם מיוחד ליתן הארכת מועד.

3.                   החלטת הנאמן נשלחה לכתובת המערער כפי שהיתה רשומה בתביעת החוב שהגיש.

4.                   המערער לא ישמע בטענה כי לא ידע על דבר מתן צו הכינוס, שכן שמו צויין בבקשת החייבת להכרזתה כפושטת רגל. כמו כן, דבר מתן הצו פורסם ברשומות ובעיתון יומי.

5.                   תביעות נושים אחרים אשר הוגשו באיחור, אושרו, שכן הגישו בקשה להארכת מועד ונימקו אותה בנימוקים ששכנעו את הנאמן.

תגובת הכנ"ר