החלטה בתיק בשא 655/07

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת מהא סמיר-עמאר ונציגי ציבור מר יוסי איטח ומר אלי אשל; ב"ל 2898/03). פסק הדין מושא הבקשה ניתן ביום 30.8.07, והומצא לב"כ המבקש ביום 6.9.07, כך שהמועד האחרון להגשת ערעור היה יום 14.10.07. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 16.10.07.

2.      הרקע לבקשה:

2.1.   בבית הדין האזורי נדונה תביעתו של המשיב, שעבד כשליח בחברת "פרוטרום", לעניין חישוב הכנסתו הקובעת לצורך בחינת זכאותו לקצבת זקנה.

2.2.   בפסק הדין מושא הערעור קיבל בית הדין האזורי את תביעת המשיב וקבע כי רכיבים ששולמו למשיב וכונו בתלושי השכר "נסיעות מגולם" ו"הפרשי גילום ח.ב.ל" (ח.ב.ל משמעו "חייב ביטוח לאומי"), אין להביאם בחישוב הכנסתו הקובעת לצורך בחינת זכאותו לקצבת זקנה, שכן רכיבים אלה נועדו להחזיר למשיב את ההוצאות הממשיות שהוא הוציא בפועל עבור דלק, עת ביצע תפקידו כשליח תוך שימוש ברכבו הפרטי.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.   הבקשה הוגשה באיחור עקב טעות ב"כ המבקש במניין ימי פגרת חג הסוכות בבית הדין, שבעטיה סבר כי המועד להגשת הערעור חל ביום 15.10.07, ובאותו יום הוגש הערעור.

3.2.   משהובררה הטעות, הוגשה בקשה להארכת מועד.

3.3.   יש ליתן משקל לכך שמדובר באיחור קל בין יום אחד בלבד.

3.4.   המבקש נוהג ליתן הסכמתו לבקשות להארכת מועד להגשת ערעור בנסיבות דומות, כדבר שבשגרה.

3.5.   סיכויי הערעור גבוהים.

3.6.   מדובר בנושא עקרוני העשוי להשליך על מבוטחים רבים.

4.      המשיב התנגד לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1.   הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

4.2.   מדובר באיחור בן יומיים לפחות, ולא בן יום אחד כפי שטוען המבקש.

4.3.   טעות של עו"ד לא הוכרה בפסיקה כטעם מיוחד להארכת מועד.

4.4.   המועד הקובע למניין הימים להגשת ערעור הוא מועד פרסום פסק הדין באינטרנט ולא מועד מסירתו למבקש.

4.5.   סיכויי הערעור קלושים.

5.      לאחר בחינת טענות הצדדים אני קובעת כי יש לדחות את הבקשה, מנימוקים שיפורטו להלן.

6.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה,