החלטה בתיק בשא 648/05

1.      בפני שני אלה:

1.1.   בקשת המבקשים למחוק על הסף את הערעור בשל איחור בהגשתו.

1.2.   בקשת המשיבה להאריך את המועד להגשת הערעור עד למועד הגשתו.

2.      מטענות הצדדים עולה כי אין מחלוקת כי הערעור הוגש באיחור בן יום אחד, ולפיכך השאלה העומדת להכרעה היא האם יש להאריך את המועד להגשת הערעור עד למועד הגשתו.

3.       העובדות הרלבנטיות הן כמפורט להלן:

3.1.   פסק הדין נשוא הבקשה הומצא לב"כ המשיבה ביום 22.5.2005.

3.2.   לפיכך, המועד האחרון להגשת הערעור היה יום 21.6.2005.

3.3.   הערעור הוגש ביום 22.6.2005. בהודעת הערעור, לא נרשם המועד בו הומצא למשיבה פסק הדין, והערעור התקבל לרישום, על אף האיחור בהגשתו.

3.4.   בקשה למחיקת הערעור הוגשה ביום 20.7.2005.

4.      המשיבה  טענה כי יש להאריך את המועד להגשת ערעור מנימוקים אלה:

4.1.   המשיבה טעתה בספירת הימים של חודש מאי, וחישבה בהיסח הדעת 30 ימים, כאשר באותו החודש חלו 31 ימים, מה שגרם לה לסבור כי המועד האחרון להגשת ערעור היה ביום 22.6.2005.

4.2.   מדובר באיחור קצר, אשר לא גרם נזק למשיבים.

4.3.   בחודש מאי חלו שני ימי חג השבועות, כך שבפועל עמדו לרשות המשיבה 29 ימים להכנת הערעור.

4.4.   סיכויי הערעור טובים.

4.5.   זכות הערעור היא זכות יסוד.

5.      המשיבים התנגדו לבקשה מנימוקים אלה:

5.1.   הטענה בדבר הטעות היא טענה כללית וסתמית, ונטענה ללא פירוט (מתי אירעה הטעות? מתי נערך החישוב? האם הדבר תועד בכתב ו/או נרשם ביומן?).

5.2.   יש לדחות את הבקשה בשל אי ניקיון כפיים, שכן המבקשת ניסתה להסתיר בהודעת הערעור את מועד המצאת פסק הדין, ולכן התקבל הערעור לרישום.

5.3.   יש לדחות את טענת הטעות לגופה, ואין היא מהווה טעם מיוחד בנסיבות העניין.