1. בפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול צו קיום צוואה, אשר ניתן, ביום 6.8.97 בתיק עז' 4358/07 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לקיום צוואתו של המנוח גנאים חמזי ז"ל (להלן: "
הצוואה"), שנשא בחייו תעודת זהות מס' 21152905 (להלן: "
המנוח"), צוואה אשר נעשתה ביום
8.3.1991.
2. בישיבת יום 27.4.08, הסכימו הצדדים לוותר על חקירות המצהירים ולסכם טיעוניהם בכתב.
3. המבקשת הינה בתו של המנוח והמשיבים 2 ו- 3 הינם שניים מבניו - יורשיו על פי הצוואה (להלן: "
המשיבים").
4. בצוואתו, הוריש המנוח את כל רכושו למשיבים ולא הוריש דבר לילדיו האחרים, בהם גם המבקשת.
5. המבקשת טוענת שהיא התגוררה עם המנוח עד לפטירתו, בשנת 1996, טיפלה בו ותמכה בו כלכלית וכי בשנותיו האחרונות היה המנוח חולה ומרותק למיטתו.
לטענתה, מאז שנת 1990 התנתק המנוח מהעולם החיצוני, סבל, בין היתר, ממחלות קשות בעיניו ובעת עריכת הצוואה לא הבחין בטיבה של צוואה.
עוד טוענת היא, כי המנוח פחד מהמשיבים, אשר שלטו, ללא הסכמתו, בכל ענייניו הכספיים, השפיעו עליו, השפעה בלתי הוגנת, הביאו, בתחבולה ובמרמה לעריכת הצוואה, נכחו בעת עריכתה ואף שילמו את שכרו של עורך הצוואה ואין הצוואה מיצגת את רצונו החפשי של המנוח.
לטענתה, הנתמכת, לכאורה, בתצהירו של מר עויסאת נהאד (להלן: "
נהאד"), אשר היה עד לעריכת הצוואה, נערכה הצוואה במשרדה של עו"ד סעיד אפטימה, בנוכחות המשיבים ובנוכחות עד נוסף בשם עלוש סמיר ז"ל, אשר נפטר, בינתיים.
6. אין חולק שהמבקשת הגישה את הבקשה באיחור.
עוד ביום 19.12.06 הגישה המבקשת בקשה לביהמ"ש, לעיין בתיק העזבונות, אולם מאז ועד שחתמה לבעלה על יפוי כח לצלם את התיק, עבר חודש ימים ובקשתה לביטול הצו הוגשה רק ביום 18.4.07, דהיינו - באיחור של למעלה משלושה חודשים, לכל הפחות.
המבקשת טוענת, שנודע לה על קיום הצו במהלך חודש 12/06, מפי אחיה, קוסאי, לאחר שהיא פנתה אליו על מנת לברר את זכויותיה בירושת המנוח. לטענתה, התנהל עם המשיבים מו"מ באמצעות מכובדים, במהלכו אמרו המשיבים, תחילה, שהם יחלקו את הירושה בין כל היורשים, אולם לאחר מכן חזרו בהם.
7. ב"כ המבקשת מדגיש את חשיבותה המהותית של זכות הגישה לערכאות וטוען, כי הליך שבו לא ניתנת לאדם זכות להשמיע דברו, אינו הליך ראוי וומבקש שביהמ"ש יעשה שימוש בסמכותו הטבועה לעשות צדק.
לטענתו, עומדת המבקשת בתנאים להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, שכן מדובר, לשיטתו, באיחור קל, של חודש ימים בלבד, אשר נבע מכך שנוהל, לטענתה, מו"מ בינה לבין המשיבים. עוד טוען הוא, כי, לגופו של ענין טובים סיכוייה של המבקשת לביטול הצוואה.
8. כן טוענת המבקשת, שנפל פגם בהליכי פרסום הבקשה למתן צו קיום צוואה, אולם איננה מפרטת טענתה זו. כל שטוענת היא, בענין זה הינו, כי "לפי מיטב ידיעתה" הגשת הבקשה לצו קיום צוואה לא פורסמה בעיתון יומי וברשומות.
9. המשיבים טוענים, שהמבקשת ידעה, כל העת, על קיומה של הצוואה ועל הגשת הבקשה למתן צו לקיומה והם מכחישים את טענתה לפיה נשלחו מכובדים לשוחח עימם בענין חלוקת הירושה ומציינים שהמבקשת אף לא נקבה בשמותיהם, מה גם שמו"מ אינו מהווה נימוק המצדיק הארכת מועדים.
10. לענין תצהירו של נהאד, אשר צורף ע"י המבקשת לבקשתה, טוענים המשיבים, כי תצהיר זה הינו שקרי ומנוגד לתצהיר אשר נחתם ע"י אותו עד בעת עריכת הצוואה. עוד טוענים הם, כי בעת עריכת הצוואה היו ניהאד (וכן העד הנוסף לעריכת הצוואה), נשואים לבנותיו של המנוח, כך שאילו היו טענות המבקשת נכונות, הרי עדים אלה לא היו מאשרים, בחתימותיהם ובתצהיריהם, את כשירותו של המצווה ואת כשירותה של הצוואה.
11. המשיבים מכחישים גם את כל טענות המבקשת, לרבות מעורבותם, בעריכת הצוואה, או נוכחותם בעת עריכתה , לרבות הטענות בדבר מצבו הרפואי של המנוח וטוענים שהוא היה במצב בריאותי תקין. עוד מקשים המשיבים - הכיצד במשך 10 השנים שעברו מאז פטירתו של המנוח לא פנתה המבקשת לאיש בנוגע לירושת המנוח?
דיון והכרעה
-
12. על המבקש לבטל צו קיום צוואה לעמוד בתנאים, הקבועים בסעיף 72 לחוק הירושה, אשר זו לשונו: