- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בשא 5699/05
|
בש"א בית המשפט המחוזי באר שבע |
5699-05
14.11.2005 |
|
בפני : אלון יוסף |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מול הים [1978] בע"מ 2. מר אריה דגן עו"ד רון גזית |
: ד"ר יוסף שגב עו"ד עו"ד תומר רייף |
| החלטה | |
1. בבקשה שבפני עותרים המבקשים [הנתבעים בתובענה העיקרית] להורות למשיב [התובע] לשום את תביעתו בסכום שלא יפחת מ-2,500,000 ש"ח ולשלם בהתאם את אגרת ביהמ"ש המתחייבת.
המשיב מתנגד לבקשה - ואלה נימוקיו:
א. התביעה הוגשה עוד ב-1995 והעלאת הבקשה דנן בעתויה הנוכחי לוקה בשיהוי כה כבד, שדי בו לדחותה על הסף.
ב. עיתוי הגשת הבקשה דנן - לאחר תום "שלב א'" של תביעת מתן החשבונות ולקראת מינוי המומחה החשבונאי לבחינת החשבונות לגופם - מעיד על הליך שאוחזים בו הנתבעים שלא בתום לב.
ג. למבקשים [הנתבעים] ככאלה אין כלל מעמד בבקשה מעין זו, שכן עניין הוא למדינה [הזכאית לאגרות] בלבד לענות בו.
ד. לגופה של בקשה, התובענה דנן באה בגידרה של תקנה 3 (א) לתקנות בית המשפט (אגרות) תשמ"ח-1987 - בהיותה "הליך שהסעד המבוקש בו הוא צו הצהרתי... תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים..." ועל כן - סכום האגרה לעניינה הינו הסכום הנומינלי הקבוע לתביעות הבאות בגדרה של תקנה זו.
2. אתחיל בבחינת הגדרת מהותה של התובענה דנן לעניין תקנות האגרות.
התובענה דנן באה ללא כל ספק בגידרה של תקנה 6 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיה:
"היתה התובענה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע עפ"י המשוער"
מקובלים עלי לעניין זה דברי המלומד א. גורן בהתייחסו לתביעות מסוג התביעות דנן [בספרו סוגיות בסדרי דין אזרחי, מהדורה 7 עמ' 177] ולפיהם:
"בתביעה למתן חשבונות, על התובע להעריך את שווי תביעתו ולשלם את האגרה בהתאם. בנדון זה קובעת תקנה 16 שכותרתה "הסכום שיש לפרשו" [בכתב התביעה] , כי יש לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע במדוייק.
אולם, אם "היתה התביעה לסכום כסף שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות... יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער".
אין לראות את ההליך, לעניין האגרה, כהליך ששוויו אינו ניתן לביטוי כספי.
במקרה שבו התובע לא פעל עפ"י ההנחיה לעיל, אין צורך למחוק את התביעה, אך יש לחייבו לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע לפי המשוער ולשלם על הסכום האמור את האגרה המגיעה בגינו לפי תקנות בית המשפט (אגרות) תשמ"ח-1987. ר' רע"א 4827/92 סופר גז נ' מודיעים פד"י (5) 580".
לאמור, על התובע דנן לפרש ולנקוב סכום התביעה המדוייק, או המשוער.
יצויין כי לאחר פסק הדין שניתן ע"י בימ"ש זה בשלב א' של התובענה, כפי ששונה בפסה"ד שבערעור, נמסרו ספרי החברה הנתבעת לעיונו של התובע והוגשו מטעמו מספר כתבי טענות ובהן טענותיו לגבי דרכי החישוב של הסכומים הנתבעים על ידו מהנתבעים.
3. תובענה שלא שולמו בגינה אגרות ביהמ"ש - דינה מחיקה והיא לא תידון מעיקרא ע"י ביהמ"ש.
זהו הכלל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
