החלטה בתיק בשא 5685/04

1.         המשיב הגיש תובענות כנגד המערערים, שעניינן פיגורים בתשלומי הלוואות, שניתנו ע"י  המשיב למערערים לצורך רכישת דירות.

בת.א 8824/02 נתבעו המבקשים ואדם נוסף לתשלום 22,242 ש"ח, בת.א 9532/02 נתבע המבקש 1 לתשלום 21,571 ש"ח. המבקשים הגישו בקשות לרשות להגן שנדחו ע"י כב' הרשמת חדד אורית ביום 15.06.04, למעט טענת הגנה אחת בגינה ניתנה רשות להתגונן למבקש 2 והיא הטענה של רכישה בנאמנות. בעמוד הלפני אחרון להחלטתה מיום 15.06.04 נדרש ב"כ המשיב להגיש נוסח פסק דין לחתימת כב' הרשמת בת.א.8824/02בלבד, כאשר בסיפת ההחלטה גם נקבע שהצדדים יוזמנו להוכחות - בקשר לנושאים האחרים באותה החלטה.

בע"א 1168/04 הוגש ערעור "על פסק דינה של כב' הרשמת חדד אורית מיום 15.06.04 שניתן בבש"א 7636/02 בת.א 8824/02 נגד המערערים וכן בבש"א 7894/02 בת.א 9532/02 נגד המערער 2 בבית המשפט השלום באשקלון". באותו תיק נדחתה הבקשה לרשות להגן למעט טענת ההגנה בדבר "אי קיומה של יריבות מחמת רכישה בנאמנות". בפתיח להודעת הערעור מתבקש בית המשפט המחוזי "לבטל את פסה"ד וכן את ההוצאות שנפסקו, ולקבל את התובענה ". (ההדגשה בקו שלי - נ.ז.)

            על פני הדברים נראה, כי הניסוח בפתיח של הודעת הערעור בעייתי, שכן הגם שנרשם שם " פסק דין", לא צורף פסק דין להודעת הערעור וכל מה שצורף הוא ההחלטה הדוחה את הבקשה לרשות להגן. גם בהמשך בנימוקי הערעור, מתייחסים המערערים לנימוקי בית המשפט שניתנו בפסה"ד, אך ההפניות הינן להחלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה לרשות להגן. ב"כ המשיב מדבר על החלטת בית המשפט ולא על פסק דין. ברור שלגבי חלק מהנושאים נשוא הערעור גם לא יכול היה עדיין להנתן פסק דין, אלא רק החלטה הדוחה חלק מהטענות בבקשה לרשות להגן ומתירה להגן בטענה אחת שהדיון בה יקבע להוכחות.

השאלה הראשונה העולה מהאמור הינה, אם ניתן בכלל פסק דין, ואם התשובה היא שלא ניתן, וכך נראה לכאורה על פני הדברים, הרי ספק אם הוגש הערעור לערכאה המתאימה.

2.         המבקש טען בתצהירו, כי מצבו הכלכלי לא מאפשר לו להפקיד את הערבון. המבקש פטור מערבון, בדומה למי שמבקש פטור מאגרה, חייב לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי ולצרף את כל המסמכים הרלבנטים. התצהיר בנושא זה כללי מדי. העובדה שלמבקש חובות אינה פוטרת אותו, לכשעצמה, מהפקדת עירבון.

תצהיר שלא פורש תמונה מלאה על המצב הכלכלי לא מעמיד את התשתית הראייתית הדרושה כדי להיעתר לבקשה. (ראה בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 739, בש"א 7664/99 סופר נ' סופר, תק-על 99(3) 801, בש"א 2687/90 יחיא נ' מ"י, תק-על 90(3)

102.)

המבקש לא ציין פרטים על רכושו או רכוש בני משפחתו הסמוכים על שולחנו, לרבות רכב, וכיוצ"ב. אין להסתפק בהצהרות כלליות בדבר העדר רכוש בלא פירוט הכנסה בעבר ובהווה. (ראה בש"א 669/94 , מגרבטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1)

406). 

לגבי המבקשת 1, כל מה שנטען בתצהיר הוא שהיא קרסה.

3.         בנושא חובת הפקדת עירבון נקבע בבש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383:

"שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת ערבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער,אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת ערבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים."

"לפיכך, במיוחד כשמדובר בערעור על פסק דין של דרגה ראשונה - פסק דין מנומק ומפורט - ראוי שתיבחן ותישקל בכובד ראש שאלת סיכויי ההצלחה בערעור."

ראה גם ע"א 6517/00 בניטה נגד עמותת שערי ציון, תק - על(3), 2574:

".. מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר באותה מידה שהטלת הערבון מכבידה על המבקש. תחושת הקיפוח, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח בכיוון אחר. פטור ממתן ערבון, עלול לסגור את שערי בית המשפט בפני המשיב, אשר עלול להתקשות לגייס את סכומי הכסף הנחוצים לצורך ייצוגו בבית המשפט. משטר איזון זה - הצבת זכות הגישה של המערער מול זכותו של המשיב -  מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון, לעומת המבקש פטור מאגרה. שיקולי האיזון בין בעלי הדין מחייבים במקרה הראשון, את העלאת רף הדרישות..."

ראה גם בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נגד יפים מוצרי הדר בע"מ ואח', פ"ד

מה (5) 867, ובש"א 367/89 פרנק בית הול נגד דננברג  פ"ד מג (4) 186.

בש"א 3977/04 יצחק קבסא ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ . תק-על 2004(3), 208 ,עמ' 209 מפי כב' שופט ריבלין: