החלטה בתיק בשא 5677/04

1.         בת.ק. 1086/04 ניתן פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות בב"ש (כב' השופטת יעל רז לוי) ביום 13.10.04, אשר חייב את המבקש לשלם למשיב 1 יחד עם אשתו (הנתבעת 2 שם) סך של 5,400 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 500 ש"ח. המחלוקת העיקרית באותו תיק היתה האם חבים המבקש ואשתו שכר דירה  בגין דירה ששכרו מהמשיב 1 בגין חודשים מרץ, אפריל, מאי ויוני 2005, כאשר לטענת המבקש הוא עזב את הדירה כבר בינואר 2005.

מכוח הסכמת הצדדים, פסק הדין ניתן על פי סעיף 79א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

על פסק דינו של בית משפט קמא הוגשה בר"ע 767/04, ובמסגרתה הוגשו בש"א 5677/04 בה התבקש בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה, ובש"א 5678/04 בה התבקש פטור מהפקדת ערבון.

            המשיבים מתנגדים לבקשות.

2.         בית המשפט קמא, כאמור, נתן את פסק דינו מכוח סעיף 79א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. הסיכויים שבית משפט יתערב בפסק דין שניתן כאמור קלושים.

            יתרה מכך, בית המשפט קמא גם הוסיף, כי שוכנע שהמבקש ואשתו המשיכו להתגורר בדירה עד סוף חודש מאי וזאת, בין היתר, על פי דברי המבקש עצמו. נדירים המקרים בהם ערכאת הערעור תתערב בממצאים של מהימנות.

            לו רק בשל האמור דינן של שתי הבקשות להידחות.

3.         התצהיר שצורף לשתי הבקשות לאקוני. לבקשות צורף תלוש משכורת אחד מחודש מאי, כאשר תקנה 13(א) לתקנות בית משפט (אגרות) דורשת פירוט של 6 חודשים הקודמים ליום הגשת הבקשה. פירוט תיקי ההוצל"פ שצורף הוא מיום 14.4.04.

            המבקש פטור מערבון, בדומה למי שמבקש פטור מאגרה, חייב לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי ולצרף את כל המסמכים הרלבנטים.

תצהיר שלא פורש תמונה מלאה על המצב הכלכלי לא מעמיד את התשתית הראייתית הדרושה כדי להיעתר לבקשה. (ראה בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 739, בש"א 7664/99 סופר נ' סופר, תק-על 99(3) 801, בש"א 2687/90 יחיא נ' מ"י, תק-על 90(3)

102.)

המבקש לא ציין פרטים על רכושו או רכוש בני משפחתו הסמוכים על שולחנו, לרבות רכב, דירה וכיוצ"ב. אין להסתפק בהצהרות כלליות בדבר העדר רכוש בלא פירוט הכנסה בעבר ובהווה. (ראה בש"א 669/94 , מגרבטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1) 406). המבקש גם לא טען, כי עשה מאמץ אמיתי לגייס את הכסף לתשלום הערבון באמצעות פניה לקרובים וידידים, או מקורות זרים. (ראה בענין זה ע.א 823/99, אסדו נ' המועצה האזורית מעלה יוסף, תק-על 99(2) 42 עמ' 43 ובש"א 494/95, שמעוני נ' שמעוני, תק-על 95(1) 1211. )

4.         בנושא חובת הפקדת ערבון נפסק בבש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383:

"שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת ערבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער,אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת ערבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים."

"לפיכך, במיוחד כשמדובר בערעור על פסק דין של דרגה ראשונה - פסק דין מנומק ומפורט - ראוי שתיבחן ותישקל בכובד ראש שאלת סיכויי ההצלחה בערעור."

בע"א 6517/00 בניטה נגד עמותת שערי ציון, תק - על(3), 2574:

".. מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר באותה מידה שהטלת הערבון מכבידה על המבקש. תחושת הקיפוח, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח בכיוון אחר. פטור ממתן ערבון, עלול לסגור את שערי בית המשפט בפני המשיב, אשר עלול להתקשות לגייס את סכומי הכסף הנחוצים לצורך ייצוגו בבית המשפט. משטר איזון זה - הצבת זכות הגישה של המערער מול זכותו של המשיב -  מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון, לעומת המבקש פטור מאגרה. שיקולי האיזון בין בעלי הדין מחייבים במקרה הראשון, את העלאת רף הדרישות..."

ראה גם בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נגד יפים מוצרי הדר בע"מ ואח', פ"ד

מה (5) 867, ובש"א 367/89 פרנק בית הול נגד דננברג  פ"ד מג (4) 186.