החלטה בתיק בשא 5623/07

1.       מבוא

          המבקש הגיש לבית משפט זה תובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - "החוק") לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשל תאונת דרכים שבה היה מעורב.

          מונו מומחים רפואיים כדי שיחוו את דעתם באשר למצבו הרפואי של המבקש. בין היתר מונה מומחה בתחום השיקום, ד"ר נחום סורוקר, מבית החולים לוינשטיין.

          ד"ר סורוקר נתן, ביום 29.3.07, חוות דעת שבה נקבעו צרכיו השיקומיים של המבקש.

          בבקשה שלפני (בש"א 5623/07) עותר המבקש "למנות מומחה שיעריך את עלויות השיקום על יסוד הצרכים שנקבעו על ידי המומחה בתחום השיקום".

2.       טענות הצדדים

          א.      המבקש טען כי יש צורך במינוי מומחה שיעריך את עלויות השיקום שנקבעו בחוות דעתו של המומחה השיקומי, ד"ר סורוקר. לטענתו, המומחה השיקומי לא קבע את עלויות הצרכים השיקומיים שלו ולשם כך נדרשת חוות דעת נפרדת "שתיישם הלכה למעשה את המשמעות הכלכלית של צרכי התובע".

          ב.       המשיבים טענו כי דין הבקשה להידחות. לטענתם -

              "(...)

              4.       מומחה שאמור להעריך עלויות כספיות של צורכי הנפגע, אינו בבחינת "מומחה רפואי" ולכן אינו נתפס ברשתו של סעיף 6א' (הכוונה לסעיף זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ע.ג.).

              5.       תובע המבקש להוכיח עלויות צרכי שיקומו      עליו להגיש חוות דעת מומחה מטעמו ולא לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

                        (...)".

3.       דיון

          א.      לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

          ב.       מינויו של מומחה רפואי במקרים בהם נפגע התובע בתאונת דרכים הוסדר בסעיף 6א לחוק  שבו נקבע כדלקמן:

               "(א)   שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.

              (...)".                    (ההדגשה שלי. ע.ג.).

          ג.       בענייננו אין מחלוקת על כך שד"ר סורוקר, התייחס בחוות דעתו למצבו של התובע ולצרכיו השונים. טענת המבקש היא כי יש צורך במינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט לצורך הערכת עלויות הצרכים השיקומיים אותם קבע ד"ר סורוקר.

                   חוששני כי המבקש לא דק פורתא בהתייחסו לנושא הערכת עלויות הצרכים השיקומיים כאשר לא הבחין בינה לבין עצם קביעת הצרכים השיקומיים. בעניין זה כתב כב' המשנה לנשיאה השופט אליעזר ריבלין בספרו "תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה שלישית 1999, בעמ' 610 לאמור: