- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בשא 5565/06
|
בש"א בית המשפט המחוזי חיפה |
5565-06
23.4.2006 |
|
בפני : יצחק כהן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. דורון גרינבאום 2. רבקה גרינבאום עו"ד ד' שילון |
: 1. דורון סמל 2. זהר סמל עו"ד ח' קינן |
| החלטה | |
א. הרקע
1. בפני בקשת המבקשים לסעד זמני, וכותרתה: "בקשה לצו רישום שיעבוד / רישום זכויות זמני".
בגדר הבקשה עותרים המבקשים לכך שינתן "צו המורה על רישום שיעבוד ברשם המשכונות והשעבודים לטובת המבקשים ו/או רישום זכויות במינהל מקרקעי ישראל בנכס הרשום כמגרש 40 בחלקה 6 בגוש 10477", המצוי ברח' יערה 58 בקרית טבעון.
2. כעולה מהמסמכים שצורפו לבקשה, בחודש אוגוסט בשנת 1996 נכרת חוזה בין המבקשים והמשיבים, ולפיו מכרו המשיבים למבקשים זכויותיהם להירשם כחוכרים לדורות במקרקעין הנזכרים. בשעה שהמשיבים מכרו המקרקעין למבקשים, היה בנוי על המקרקעין שלד של בית מגורים, שהמשיבים החלו בבנייתו אך לא יכלו לסיימו. המבקשים השלימו את הבניה, ובשנת 1997 נכנסו להתגורר בבית המגורים. לטענת המשיבים, המבקשים פלשו לבית קודם שהשלימו התחייבויותיהם על פי החוזה שנכרת בין הצדדים.
ב. טענות הצדדים
3. המבקשים טוענים, כי עד עתה שילמו למשיבים עבור הזכויות שרכשו מהם, סכום כסף המגיע כדי הסך 224,380 דולר, אך עד עתה לא העבירו המשיבים למבקשים את הזכויות בספרי מינהל מקרקעי ישראל. המבקשים חוששים אפוא מפני האפשרות, שצדדים שלישיים ינקטו בהליכי גביה נגד המשיבים, ובכך יעקלו או יממשו את הזכויות, הרשומות עדיין על שם המשיבים במינהל מקרקעי ישראל.
בהתייחסם לכך שעל פי חוזה המכר שנכרת בין הצדדים התחייבו המבקשים לשלם למשיבים סך 290,000 דולר, טוענים המבקשים, כי סכום זה הוא סכום למראית עין ("פיקטיבי" כלשונם), ונרשם בחוזה על פי דרישת המשיבים כחלק משיקולי המס שלהם בעסקה. בעניין זה מציגים המבקשים את זכרון הדברים, שנחתם בין הצדדים לפני חתימת החוזה, ובו הוסכם כי עבור הזכויות הנרכשות ישלמו המבקשים למשיבים סך 258,000 דולר בלבד.
4. לעומת טענות המבקשים, טוענים המשיבים, כי המבקשים הפרו את החוזה ולא שילמו למשיבים את מלוא התמורה המוסכמת. לפיכך, ומכיוון שלטענת המשיבים המבקשים עדיין נותרו חייבים להם סכום כסף נכבד, הגישו המשיבים לבית משפט השלום בחיפה כתב תביעה, בו עותרים המשיבים לכך שבית משפט השלום יחייב את המבקשים לשלם להם סך 154,358 דולר ארה"ב, אשר ביום הגשת התביעה - 20.7.04 - הגיע כדי הסך 692,449 ש"ח.
ככל שהדברים אמורים במחיר שנקבע בין הצדדים, הרי שבתביעתם שהוגשה לבית משפט השלום מסכימים המשיבים שהמחיר שצוין בחוזה אינו משקף את המחיר הנכון עליו הסכימו הצדדים. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי הצדדים הסכימו שלא להגיש הצהרות למנהל מיסוי המקרקעין לאחר חתימת החוזה אלא רק לאחר שבניית הבית תושלם.
5. כאמור בבסיס בקשת המבקשים עומד החשש, שמא לאחר ששילמו למבקשים סכומי כסף נכבדים עבור הזכויות שרכשו, עלולים הם לאבד הן את כספם ואת הנכס שרכשו, וזאת משום שאין כל רישום המבטיח את זכויותיהם. אעיר, כי לא ניתן לרשום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, משום שהנכס עדיין לא רשום בספרי המקרקעין אלא בספריו של מינהל מקרקעי ישראל בלבד, ומדובר בזכויות אובליגטוריות בלבד. מטעם זה, עתירת המבקשים היא להורות לרשום משכון אצל רשם המשכונות, או לחילופין להורות לבצע "רישום זמני" במשרדי מינהל מקרקעי ישראל.
ג. לעניין רישום המשכון
6. על פי הקבוע בסעיף 1(א) לחוק המשכון, תשכ"ז - 1967, "מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב." ניתן אף לקרוא את ההגדרה בצורה הפוכה, כלומר - שעבוד נכס כערובה לחיוב, הוא מישכונו של הנכס.
7. לכאורה אין הצדדים לעסקת המשכון מוגבלים בדרך יצירתו, אך מהוראת סעיף 3(א) לחוק המשכון ברור, כי כל דרך בה יבחרו צדדים ליצור את משכון, תהא בסופו של דבר פרי "הסכם בין החייב לבין הנושה". חוזה המשכון הוא אפוא מקרה פרטי של חוזה, שעניינו שעבוד נכס כערובה לחיוב, וככזה חלים עליו, מלבד הדינים המיוחדים החלים על חוזה המשכון, גם דיני החוזים הכללים.
8. על פי דיני החוזים הכלליים, "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול" (סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973), ויישום הדבר על חוזה המשכון מביא לתוצאה, שאף חוזה המשכון הוא חוזה הנכרת בדרך של הצעה וקיבול.
בבקשה שלפני עותרים המבקשים לכך שבית המשפט יצור את המשכון, במובן זה "שינתן צו המורה על שיעבוד ברשם המשכונות". דרך זו ליצירת משכון אינה מוכרת בחוק, והיא אינה אפשרית, שכן, למעשה, מבקשים המבקשים כי בית המשפט יכרות את חוזה המשכון במקום בו הצדדים עצמם לא כרתו אותו.
9. בית המשפט אינו יכול לכרות חוזים במקום הצדדים, ואם מלכתחילה לא הסכימו הצדדים על יצירת מצב משפטי בו הנכס ישועבד כערובה לחיוב, לא ניתן יהיה לרשום משכון, וצווי בית המשפט אינם תחליף נאות להסכם שאיננו.
על כן הנני דוחה את עתירת המבקשים ליתן צו לרשום משכון על הזכויות שרכשו מאת המשיבים.
ד. רישום הזכויות
10. מטענות ב"כ הצדדים למדתי לדעת, כי למעשה כל המסמכים הדרושים נמצאים בידיהם, וניתן לבצע את הרישום בתוך פרק זמן קצר. עם זאת, הדבר המעכב את הרישום היא התנגדות המשיבים, הטוענים כי המבקשים לא קיימו את חיוביהם על פי החוזה. הצעתי לצדדים כי יופקד סכום כסף שיבטיח את תביעת המשיבים, לפחות בחלקה הגדול, ובינתיים יבוצע הרישום, אך לא עלה בידי לקבל הסכמת הצדדים להצעתי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
