1. זוהי החלטה בבקשת המבקשים, למתן צו מניעה זמני נגד המשיבות, אשר ימנע מהן לבצע כל פעולות בניה והכנה לבניה, או לפלוש לשטח מגוריהם של המבקשים, כמוגדר בבקשה, עד למתן פסק הדין בתביעה שהגישו המבקשים בתיק העיקרי, לסילוק יד, ולצו מניעה קבוע נגד המשיבות. הוחלט לדחות את הבקשה, ולבטל את הצווים הארעיים שניתנו בתיק זה ביום 1.1.08 וביום 6.1.08. להלן נימוקי ההחלטה.
2. המבקשים, הינם 52 מבני שבט טראבין אל סאנע, המתגוררים סמוך לישוב עומר. לטענת המבקשים, הועברו כל בני השבט לשטח האמור, על ידי המשיבה מס' 1, לפני כ- 40 שנה, מאזור מגוריהם הקודם, וניתנה להם רשות להתיישב בו.
3. במהלך שנת 1996, החלו המשיבות, מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המדינה" או "ממ"י" ), והמועצה המקומית עומר (להלן: "עומר"), בביצוע עבודות עפר, בשטח בו התגוררו בני השבט. בשל כך, הוגשה בבית משפט זה תביעה לסעד הצהרתי נגד המשיבות (ת.א. 7030/96), ע"י שיח' השבט, מר מחמוד עבדאללה אל צאנע, המכהן כמוח'תאר השבט. בכתב התביעה בת.א. 7030/96 האמור, התבקש בית המשפט להצהיר: "...כי הנתבעים או מי מטעמם, מנועים להכנס לשטח שהוא פחות מ- 200 מטרים מקצה מקום מגורי בני השבט, וזאת עד לחתימת הסכם סופי ומחייב בין הצדדים לגבי העתקת מקום מגורי השבט".
כן הוגשה במסגרת התביעה האמורה , בקשה למתן סעד הצהרתי זמני (המ' 7334/96). במהלך הישיבה שהתקיימה ביום 9.11.97 במסגרת ההמרצה האמורה, בפני כב' הש' (כתארו אז ) מ. מכליס, התקבלה המלצת בית המשפט, לפיה תבנה גדר לאורך הכביש המפריד בין איזור מגורי השבט, ובין שטח הבניה בתחומי המועצה המקומית עומר , כאשר עד הגדר האמורה תורשה עומר לבנות , וזאת כהסדר זמני עד מתן פסק הדין.
בישיבה שהתקיימה ביום 24.1.99, בפני כב' ס. הנשיא הש' נ. זלוצ'ובר (בכהונתו דאז, כשופט בית משפט שלום), הועלתה הצעת בית המשפט , לפיה, יצהירו הנתבעים (המשיבים בבקשה דנא), "...שכל זמן או עד שלא יתקבל פסק דין פינוי נגד השייח' והאנשים שהוא מייצג או החלטה של בימ"ש אחר המורה בין מכח המשפט האזרחי, בין מכח המשפט הפלילי, בין מכח המשפט המינהלי ובין מכח חוק התכנון והבניה , על פינוי או הריסה של מבנה או מבנים בשטח בו מדובר, לא יעשה בשטח כל מעשה ולא תנקט כל פעולה פיזית לשינוי הסטטוס קוו. הכל הכוונה היא לשטח כפי שהוגדר בהליכי הביניים".
ב"כ התובעים , עו"ד זילברמן, הודיע במהלך אותה ישיבה, כי ההצעה מקובלת עליו, וב"כ המדינה קיבל אותה עקרונית , אך ביקש שהות להתייעצות. ב"כ עירית עומר לא נכח בדיון האמור, אך כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 16.3.99, הודיע על הסכמתו להצעה כפוף להערות מסוימות.
ביום 16.3.99, בעקבות הסכמת הצדדים, ניתן ע"י כב' ס. הנשיא פסק דין, כדלקמן:
"
פסק דין
בישיבה מיום 24.1.99 הוצעה הצעת פשרה שהתקבלה ע"י עו"ד זילברמן , התקבלה בעקרון ע"י עו"ד בר ואושרה היום ע"י עו"ד דפנה מטעם המדינה. עו"ד אילן מטעם המשיבה 2 הודיע בכתב כי הוא מסכים בעקרון לאותה הצעה כפוף לאמור בתגובתו.
באשר לפיסקה הראשונה בתגובתו המבהירה כי ההצעה מתייחסת למתחם של ריכוז השבט בלבד כפי שהינו בתכנית שהוגשה ע"י המהנדס א. כהן ע"י הנתבעת 2, הסכימו לכך גם עו"ד זילברמן וגם עו"ד דפנה. באשר לסיפא בתגובתו של עו"ד אילן, הסכימו גם עו"ד דפנה וגם עו"ד זילברמן כי לא ניתן להתנות את צהו בבקשות מסוג זה, ראשית משום שפורמלית בפני תביעה של התובע נגד הנתבעים ואין תביעה שכנגד נגד התובע או מי מטעמו.
יתרה מכך, אין גם שום קשר עניני בין הסיפא לבקשה לתביעה שבפני ואם תהיינה התנכלויות והפרעות לבניה שתתבצע, חזקה על הנתבעים או הבונים שידעו לאחוז באמצעים המשפטיים המתאימים.
מכל מקום, עו"ד אילן לא התייצב לדיון ואני מחליט ליתן פס"ד על פי הסכמות הצדדים גם בהעדרו.
הנתבעת 1 הצהירה שכל זמן או עד שלא יתקבל פס"ד פינוי נגד התובע והאנשים שהוא מייצג או שתהיה החלטה אחרת של בימ"ש מוסמך המורה בין מכח המשפט האזרחי, בין מכח המשפט הפלילי, בין מכח המשפט המנהלי ובין מכח חוק התכנון והבניה, על פינוי או הריסה של מבנה או מבנים בשטח בו מדובר, לא יעשה באותו שטח כל מעשה ולא תנקט כל פעולה פיזית לשינויו של המצב הקיים כאשר הכוונה היא לשטח שהינו המתחם של ריכוז שבט טראבין אל סנע כפי שהינו בתכנית שהוגשה בהליכי הביניים ע"י המהנדס נציג הנתבעת 2.
אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכותה של המדינה או הרשות המקומית או הועדה המקומית לתכנון ובניה או כל רשות אחרת על פי דין לנקוט בצעד משפטי כלשהו ולפעול לאחר מכן על פי הצווים שינבעו מאותם סעדים משפטיים.
עוד הצהירה המדינה כי ההצהרה לעיל אין בה הודאה בזכויות כלשהן של התובע או מי מטעמו. מנגד, אין בהצהרה זו גם כדי להגביל טענות של זכויות משפטיות של התובע או מי מטעמו.
כאמור, להצהרות הנ"ל בעקרון הסכים בכתב גם עו"ד אילן.
ניתן בזאת פס"ד המאמץ את ההצהרות וההסכמות לעיל".
4. הצדדים המשיכו במו"מ, ואיתרו שטח להקמת ישוב לבני שבט הטראבין. אין חולקין, כי ביום 18.1.05, נחתם הסכם מסגרת לפינוי בני השבט, מן השטח הסמוך לעומר.
בכותרת ההסכם נאמר, כי הצדדים לו הינם ממ"י מצד אחד ו "המתפנים ", שהינם: "בני השבט תראבין אל צאנע באמצעות נציגיהם" מצד שני, כאשר פורטו שמות שמונת הנציגים, אשר חתמו על ההסכם, ובראשם המוחת'אר, השיח' מחמוד עבדאללה תראבין אל צאנע (אשר חתם על ההסכם בחתימתו, ובחותמת מוח'תאר השבט).