החלטה בתיק בשא 523/05

1.      בפני שתי בקשות:

1.1.   בקשת המבקש - למחיקת ערעור שכנגד.

1.2.   בקשת המשיב - להאריך את המועד להגשת ערעור שכנגד.

2.      העובדות הדרושות להכרעה בבקשה יפורטו להלן:

2.1.   כפי שעולה מפסק הדין, המבקש עבד אצל המשיב, יועץ מס, מחודש יולי 1987 עד סוף מאי 2001, עת התפטר מהעבודה.

2.2.   בחודש 11/00 קיבל המבקש תעודת יועץ מס מוסמך.

2.3.   החל מחודש 2/01 שולמה למבקש תוספת שכר בסך של 1,000 ש"ח נטו, ובית הדין קבע כי תוספת שכר זו שולמה למבקש לאור קבלת התעודה. 

2.4.   המבקש הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, בנימוק שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודה, וכן זכויות נוספות.

2.5.   בפסק הדין נשוא הבקשה קבע בית הדין, בין היתר, כי המבקש זכאי פיצויי פיטורים, לנוכח התפטרותו עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין קבע כי יש להבחין בין תקופת עבודתו של המבקש טרם קבלת התעודה ולאחריה, ולכן יש לחשב את פיצויי הפיטורים המגיעים למבקש בעד התקופה שעד לחודש 2/01 על בסיס שכרו ללא תוספת השכר ששולמה לו בחודש 2/01. כן קבע בית הדין כי בשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים יש להביא בחשבון את התשלום שכונה בתלוש השכר "אחזקת רכב" ואת התשלום שכונה בתלוש השכר "ביטוח בריאות".

2.6.   המבקש הגיש ערעור בנושאים אלה: אופן חישוב פיצויי הפיטורים על ידי בית הדין האזורי; אי פסיקת פיצויי הלנת שכר בשל ניכוי חד צדדי משכרו בחודש מאי 2001; אי פסיקת שכר טרחת עו"ד, בנוסף להוצאות משפט; אי מתן סעד הצהרתי כי המבקש זכאי לכספים שבפוליסת ביטוח המנהלים.  הודעת הערעור הוגשה ביום 24.3.2005.

2.7.   ביום 5.5.2005 הוגש לבית הדין ערעור שכנגד, בו ערער המשיב על:

2.7.1.      עצם זכאותו של המבקש לפיצויי פיטורים, לנוכח נסיבות סיום עבודתו.

2.7.2.      הכללת הרכיב "אחזקת רכב" בשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.

3.      המבקש הגיש בקשה למחיקת הערעור שכנגד, מנימוקים אלה:

3.1.   הערעור שכנגד הוגש באיחור.

3.2.   הרחבת יריעת המחלוקת בערעור שכנגד, שכן הנושאים שהועלו בערעור שכנגד אינם חלק מיריעת המחלוקת בערעור העיקרי. המבקש לא ערער (כמובן) על קביעת בית הדין כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים ועל הכללת הרכיב "אחזקת רכב" בשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים, ולכן לא ניתן לערער על נושאים אלה בערעור שכנגד.

4.      המשיב הגיש תשובה לבקשה למחיקת הערעור שכנגד, וכן לשם הזהירות, בקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד ביום אחד.

4.1.    לעניין הטענה כי בערעור שכנגד יש משום הרחבת יריעת המחלוקת נטען כי בהתאם לפסיקה, מבחן הקשר הענייני שבין הערעור העיקרי לבין הערעור שכנגד אינו מבחן דווקני, ודי בזיקה ברמה מצומצמת למדי. כך למשל, אם ערער תובע על מיעוט הפיצויים שנפסקו לזכותו, רשאי הנתבע בערעור שכנגד להשיג גם על החבות.

4.2.   לעניין האיחור בהגשת הערעור שכנגד נטען כי העתק מהודעת הערעור, ללא צירוף פסק הדין, כפי הנראה הגיע לב"כ המשיב ביום 17.4.2005, ואם יש לראות בהמצאה זו מסירה כדין, הערעור הוגש באיחור בן יום אחד. הטעם לאיחור הוא טעות בחישוב ימי פגרת הפסח, כאשר ב"כ המשיב סבר כי היא כוללת גם את שביעי של פסח (כ"א בניסן), וכן הצורך של ב"כ המשיב לסעוד את אמו מערב