החלטה בתיק בשא 5122/04

1. בפני בקשה  לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 04.07.04 בהעדר הגנה.

2. טענות המבקשת הן בתמצית כדלקמן:

א.                  ביום 16.06.04 הגישה המבקשת לבית המשפט, באמצעות הפקס, בקשת רשות להגן, אך בשל תקלה טכנית, במכשיר הפקס, לא התקבל שדר הפקס במזכירות בית המשפט.

שדר הפקס שנשלח למשרדו של ב"כ המשיבה, התקבל.

ביום 06.07.04, התקבל במשרדו של ב"כ המבקשת פסק דין ורק אז נתחוור כי שדר הפקס שנשלח לא התקבל בהצלחה.

מדובר בתקלה טכנית ולא בזלזול בסדרי דין.

ב.                  למבקשת סיכויי הצלחה טובים וטענות הגנה טובות כאמור בבקשה למתן רשות להתגונן.

3. טענות המשיבה הן בתמצית כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור מבלי שניתנה או הוגשה בקשה להארכת מועד.

4. המבקשת בתגובתה טוענת כי פסק הדין מעולם לא הומצא לה על ידי מזכירות בית המשפט.  כן נטען כי בבקשה לביטול פסק דין ובתצהיר התומך בה נפלה טעות קולמוס בתום לב כך שצויין בטעות כי המבקשת קבלה את פסק הדין ביום 06.07.04 בעוד שהנכון הוא כי למבקשת נודע על פסק הדין לראשונה ביום 19.10.04 והעתק מפסק הדין שנשלח ע"י ב"כ המשיבה התקבל במשרדו של ב"כ המבקשת רק ביום  20.10.04. הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 25.10.04 ומשכך לא היה איחור.

מדובר בטעות תמימה בציון התאריכים.

יצוין כי לתגובת המבקשת לא צורפו תצהיר והנספחים הנזכרים בה ולפיכך, הוריתי בהחלטתי מיום 09.01.05 כי על המבקשת לתקן הטעון תיקון בתוך 7 ימים, וניתנה למשיבה זכות תגובה. תגובה מתוקנת של המבקשת הכוללת תצהיר ונספחים כאמור, הוגשה ביום 02.02.05.

5.       לאחר בקשת הבהרה מטעם  המשיבה ובקשות למתן החלטה בהעדר תגובה הוגשה תגובת המשיבה.

6. המשיבה הגישה תגובתה, כאמור, לגופו של ענין, רק ביום 26.05.05. המשיבה בתגובתה טוענת כי לתגובת המבקשת צורף  תצהיר של מנהל המבקשת ולא של ב"כ המבקשת אשר הטענות העובדתיות הנזכרות בו הן בידיעתו לענין התאריכים הנקובים שם באשר להמצאת פסק הדין.

על כן נטען  כי הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור.

לגופו של ענין נטען כי המצאת בקשת הרשות להתגונן בפקס, אינה עומדת בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי בענין זה, על כן מדובר בזלזול בתקנות ובפעולה בניגוד להן.

לענין סיכוי הצלחת ההגנה נטען כי המבקשת לא פירטה את סיכויי ההגנה כמתחייב אלא רק הפנתה לבקשה למתן רשות התגונן.

עוד נטען כי גם בטענות הנטענות בבקשת הרשות להתגונן, אין ממש.

לענין הבקשה למחיקת כותרת נטען  כי די בצירוף חשבוניות לא חתומות כדי להוות ראשית ראיה בכתב.

בנוסף, המבקשת הודתה לא אחת בחוב האמור בחשבונית הנ"ל.