החלטה בתיק בשא 5079/07

1.    בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים שהגישו צדדי ג' כנגד התובע- המשיב, ועניינה גילוי ועיון בקלטות המצויות ברשות המשיב, במסמך ויתור הנטען כי נחתם על ידו ובמסמכים נוספים. רקע הבקשה הינו תביעה שהגיש המשיב כנגד הנתבעת חברה לביטוח, בגין תשלום פיצוי אובדן כושר עבודה על פי פוליסות ביטוח חיים שנחתמו בין הצדדים. צד ג' הינם סוכני הביטוח אשר בתיווכם נערכו הפוליסות.

2.    המשיב מתנגד לבקשה, בין היתר בטענה, כי לגבי הקלטות הרי שהן חסויות בשלב זה ואין לחושפן כעת, ולגבי יתר המסמכים,  הרי למעט מה שהועבר לא מצוי עוד כל מסמך בידו. 

3.    אשרלבקשת המבקשים ליתן צו המורה למשיב לגלות את הקלטות בתצהיר, במסגרת דרישה לגילוי מסמכים ספציפי, כמתחייב מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא מצאתי כל עילה שלא להיעתר לבקשה זו.

4.  אשר לייתר המסמכים, למעט הקלטות, אשר מבוקש גילויים ועיון בהם: בנושא זה עניין לנו בתקנה 112 לתקסד"א. כידוע, יש לנקוט גישה מרחיבה ככל שמדובר בגילוי ראיות במסגרת הליך שיפוטי, שמטרתו היא חשיפת האמת. לפיכך, הכלל הוא, שאין בעלי-דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם, אלא אם כן, יש בגילויה של ראיה מסוימת, כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שנתבקש לגלותה, שאז יינתן צו שיחייבו בגילוי אך ורק ביחס לראיות שהן רלוונטיות"  (ר' למשל רע"א 7705/03  בני דרור ו-3 אח' נ' גד פניני (26.10.03 - לא פורסם).

למרות האמור, לא שוכנעתי כי יש ליתן צו כמבוקש. צד חייב בגילוי מסמך אם קיים זה ברשותו, או שהיה קיים ברשותו. צד אינו חייב בגילוי מסמך המצוי בידי צד ג' או שאינו מצוי בידו (ר' למשל רע"א 4256/98 ה.ל.ס בע"מ נ' כור מתכת בע"מ, פד נג (1) 621, 623).  משהצהיר המשיב כי אלו המסמכים שבידו ואין בילתם, יצא ידי חובתו, תוך שהסנקציה הקבועה בתקנה 114 א' לתקסד"א, תלויה ועומדת נגדו.

5.   באשר לשאלת דחיית העיון בקלטות:  הרציונל העומד ביסוד גילוי המסמכים הוזכר במספר לא מבוטל של החלטות והוא כדלקמן:

"הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת  הנדונה בבית המשפט...עם זאת עקרון הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה".(ר' למשל רע"א 2534/02 - יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח' . פ"ד  נו(5), 193 ,עמ' 194-195).

8.      ההליכים המוקדמים, נועדו לחסוך זמן שיפוטי וליעל את ההליך ע"י חידוד השאלות שבמחלוקת. דומה שאין מחלוקת כי העקרון הנוהג כיום, הינו גילוי רחב ככל האפשר של מסמכים רלוונטים לשאלות שבמחלוקת, כשיש לגלות כל מסמך שיש בו מידע, המאפשר לצד כלשהוא לקדם את העניין שבמחלוקת. על כן אין בעלי הדין רשאים להמנע מגילוי ראיות שברשותם, אלא אם כן יש בגילוי ראיה מסויימת כדי לפגוע באינטרס לגיטימי של בעל הדין שנתבקש לגלותה (להבדיל ממסמך שיש בו אינפורמציה מזיקה להוכחת המחלוקת שאין בעל הדין רשאי שלא לגלותו).

8.    ההלכה בסוגיית העיון המאוחר במסמכים נקבעה ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב, פ"ד נ"ה (1) 515, שם נקבע כי בית המשפט רשאי לחרוג מן הכלל לפיו יש לאפשר גילוי מירבי שתכליתו לחתור לחקר האמת, ולהורות על דחיית העיון במסמכים למועד אחר, אם הוא סבור שהגילוי לא ישרת מטרה זו, תוך שהדבר מסור לשיקול דעתו.

הפסיקה המאוחרת לפסה"ד סוויסה הנ"ל, בוחנת למעשה כל מקרה לגופו ולנסיבותיו, כאשר בבסיס שיקול הדעת עומדת השאלה, האם דחיית העיון תהא צודקת ויעילה בנסיבות, והאם העדר מתן אפשרות לצד שכנגד להיחשף מראש למסמכים, לא יקנה יתרון דיוני בלתי הוגן למבקש הדחייה.

9.    טענת ב"כ המבקשת היא, כי המטרה העיקרית של  הכנת הקלטת לא היתה לשם הליך משפטי צפוי, זאת בהעדר הסבר אחר מניח את הדעת. מנגד טוען ב"כ המשיב כי הקלטות הוכנו לצרכי הדיון המשפטי. לעניין זה מפנים שני הצדדים לפסק הדין המנחה בסוגיה זו: רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד ואח', פ"ד מט (2), 516, בו חלה תפנית בבית המשפט העליון מההלכה שהיתה נהוגה עד אותו מועד (ואשר באה לידי ביטוי בהחלטת כב' השופט ויתקון בע"א 327/68 זינגר נ' ביינון, פ"ד כב (2) 602),  תוך שנפסק על צמצום בזכות החסיון והרחבת זכות הגילוי והעיון, על רקע המגמה המתפתחת לשקיפות וחשיפת מסמכים.  בעניין הדסה הנ"ל, קבע כב' הנשיא ברק, בהסכמת חבריו להרכב כב' השופטים חשין ודורנר, כי המשפט הצפוי צריך להיות המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנת המסמך, על מנת שיחול עליו חסיון:

      "מסמך אשר הוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי. הטעם העיקרי המונח ביסוד הלכה זו הוא הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תיחשף בפני יריבו ... הלכה זו חלה לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם כאשר בזמן הכנת המסמך הייתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד. קיומו של "צפי" זה בשעת הכנת המסמך הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרש גם כי אותו מסמך הוכן "לצורך" המשפט ... נמצא, כי תנאי חיוני לתחולת החיסיון הינו כי המטרה שעמדה ביסוד הכנת המסמך הייתה הכנה לקראת משפט צפוי. מקובל עלינו כי מטרה זו אינה צריכה להיות המטרה היחידה. אין לך מסמך שלא ניתן לייחס לו מטרה, ולו משנית, שאינה קשורה למשפט. דרישת הייחודיות הייתה מרוקנת את הילכת החיסיון מכל תוכן ... עם זאת, נראה לנו כי אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומינאנטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט. בכך מושג איזון ראוי בין עקרון הגילוי לחריגיו. אכן, מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי. הילכת המטרה הדומינאנטית מקובלת כיום באנגליה ובקנדה .... לדעתנו, מן הראוי הוא כי נאמץ אותה בישראל. בכך נסטה מהילכת ע"א 327/68 זינגר נ' ביינון  - שמצדה התבססה על הלכה אנגלית שאינה תקפה עוד באנגליה - אשר הסתפקה לשם תחולת החיסיון בכך שאחת המטרות, ואפילו זו אינה העיקרית, להכנת המסמך הייתה משפט צפוי. בהחלטתנו זו אנו נותנים ביטוי לחשיבותו היתרה של הערך בדבר חשיפת האמת, תוך שאנו מגבילים את החריג לו למצבים המיוחדים שבהם הוא מוצדק".

               (עמ' 521-522 לפסה"ד).

10. ככלל ומבלי לקבוע מסמרות, שעה שעומדות בפני בית המשפט שתי גרסאות נוגדות והמחלוקת היא על עצם האירוע נשוא התובענה, ונוסף על כך קיימת שאלת מהימנות הצדדים, אשר טרם הובררה, רשאי בית המשפט לסטות מכלל הגילוי אם הוא סבור כי חשיפה מוקדמת עלול שיהא בה כדי להביא את הצד שכנגד לשיבוש ראיותיו וממילא לפגיעה בחשיפת האמת. 

11.  בעניינו, לא מבקש המשיב שלא ייעשה כל שימוש בקלטות, אלא מעוניין הוא דווקא בחשיפתן, אם כי בשלב דיוני מאוחר יותר, היינו לאחר הגשת עדויות המבקשים. הואיל וטענת ההגנה העיקרית של המבקשת היא, שצדדי ג' עשו יד אחת עם המשיב לאספקת ביטוחי חיים מסויימים, דבר הנשלל על ידי המשיב, והואיל והקלטות הנטענות נועדו להפריך טענה זו, יש טעם להורות על דחיית העיון בקלטות וחשיפתן, עד לאחר הגשת תצהירי עדויות הצדדים, שבהן תבוא לידי ביטוי טענת ההגנה של המבקשת וצדדי ג'.

תוצאה זו של חשיפת מסמכים מאוחרת, אין בה כדי לפגוע בהגנתם של המבקשים, כשמנגד, חשיפת המסמכים כעת, עלולה לסכל את גילוי האמת ע"י תיאום או שינוי גרסאות מצד המבקשים, ופגיעה ביכולתו של המשיב להעמיד במבחן את מהימנות גרסאות המבקשים.

10.  לאור כל האמור, יגיש המשיב תצהיר גילוי מסמכים כדין, בו יפרט מהן הקלטות המצויות ברשותו, מיהם המוקלטים ומתי הוקלטו.

חשיפת הקלטות עצמן, לרבות תמליליהן, תעשה לאחר הגשת תצהירי עדויות הצדדים כולם. 

11.  אין  צו להוצאות.