החלטה בתיק בשא 5051/07

1.         עניינה של הבקשה דנן בביטול צו מניעה זמני שניתן ביום 21.3.07 (במסגרת בש"א 4981/07) והאוסר על המשיבים 1 ו-2 או מי מהם (להלן: המשיבים) מלהיכנס או להחזיק בדירה נשוא המחלוקת (להלן: "הדירה" או "הנכס").

2.         בכתב התביעה שהגישה המבקשת לבימ"ש זה היא עתרה ליתן פס"ד הצהרתי הקובע בעלותה בנכס, וכן צו לפינוי ולסילוק ידם של המשיבים.

כנטען רכשה המבקשת, ביום 31.5.05, את הנכס בעסקה שהושלמה כדין בתמורה ובתום לב, כ"כ הנכס הוחזק ושופץ על-ידה - עד שגילתה, בשלהי חודש מרץ 2006, כי משיב 2 פלש לנכס עם משפחתו, תוך שהציג, לכאורה, הסכם שכירות שנחתם בינו לבין משיב 1 - הטוען לבעלות בנכס. בהתייחס לאלו עתרה המבקשת לביה"מ (במסגרת בש"א 1691/06) לסילוק ידם של המשיבים מן הדירה ולהשבת החזקה בה לידיה.

3.         בהחלטה שניתנה בבקשה, ביום 6.7.06, ע"י כב' השופטת מ' שידלובסקי-אור, נקבע כי המבקשת עמדה בגדר הראיות לכאורה הנדרשות לפי תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, והציגה ראיות מהיימנות לכאורה לזכות הבעלות שלה בנכס.

בהתייחס לאמור, וכן לטענות אחרות שנדונו, נקבע בהחלטה כי מן הראוי "שהדירה תשאר ריקה ללא דייר עד להכרעה בתביעת המבקשת". לפיכך נקבע כי המשיבים יפנו את הדירה עד ליום 16.7.06. עוד ניתן צו מניעה האוסר על מי מהצדדים למכור, להשכיר, או להעביר בדרך אחרת הזכויות להן כל אחד מהם טוען בנכס.

4.         בבר"ע שהגישו המשיבים לביה"מ העליון על ההחלטה, נקבע (מפי כב' השופט ד' חשין), ביום 20.12.06, כי "צו עשה" שמטבעו ניתן בטרם הוגשו כל הראיות ובטרם הוכרעו המחלוקות באופן סופי, משנה את המצב הקיים ועל כן הוא יינתן במשורה ורק במקרים חריגים, ומשלא נמצא כי מתקיים חריג כאמור, בוטלה ההחלטה.

5.         ביום 21.12.06 הגישה המבקשת בקשה למתן צו זמני האוסר על המשיבים או מי מטעמם לבצע כל פעולה בקשר עם הנכס "לרבות פעולות שיש בהן כדי לשנות את מצבו הפיזי או המשפטי", עד להכרעה בתיק העיקרי, בציינה כי היא חוששת מנסיון פסול מצד המשיבים להאריך את תקופת השכירות הנקובה בהסכם לו הם טענו.

בהחלטה שניתנה ביום 24.12.06 (ע"י כב' השופטת י' צור) נמחקה הבקשה על הסף תוך שנקבע כי ביה"מ העליון קיבל את הערעור על החלטת כב' השופטת שידלובסקי-אור, "אולם זאת באשר לסעד מסוג "צו עשה זמני". כב' השופט ד' חשין קבע כי "במקרה זה לא היה מקום לתת סעד מסוג צו עשה זמני...". עוד נאמר בהחלטה כי מאחר שהסעד לו עתרה המבקשת בבקשה "אינו מסוג "צו עשה זמני" ומטרתו השארת מצב הדברים הנוכחי על כנו, ללא שינוי, לפיכך נראה לכאורה כי סעד זה (שניתן בהחלטת כב' השופטת שידלובסקי-אור - ח'ב') לא בוטל בפסק הדין של כב' השופט חשין אלא נותר עומד בתוקפו בהתאם להחלטה בבש"א 1691/06, ולפיכך גם אין כל צורך ענייני לדון בענין זה פעם נוספת".

6.         כאמור, במסגרת בש"א 4981/07 שהוגשה ביום 20.3.07, עתרה המבקשת ליתן צו האוסר על משיב 2 ובני משפחתו או מי מטעמו מלהיכנס לדירה, זאת לאחר שהסכם השכירות (הפיקטיבי לטעמה) שנחתם בין המשיבים ושבגינו בוטל צו העשה ע"י ביה"מ העליון, הגיע לקיצו, בציינה כי משתמה תקופת השכירות הנטענת (ביום 15.3.07), פקעו גם זכויותיו הנטענות של משיב 2 להחזיק בדירה או להשתמש בה.

            המשיבים מצידם טוענים כי שלושה שבועות בטרם הגיע הסכם השכירות לקיצו נחתם ביניהם הסכם חדש. עוד לטענתם בהחלטת כב' השופטת שידלובסקי-אור הם לא הוגבלו לענין השכרת הנכס בינם לבין עצמם, וממילא לא היתה הגבלה בענין חידוש הסכם השכירות ביניהם.

7.         אין בידי לקבל טענות ב"כ המשיבים לענין הסכם השכירות החדש שנטען לחתימתו. לא זאת שהסכם כאמור לא הוצג בפני ביה"מ, אלא שגם המשיבים אשרו כי הם לא נועצו במבקשת בטרם החתימה עליו, ולא קיבלו הסכמתה לכך. זאת על אף שבהחלטת כב' השופטת שידלובסקי-אור נקבע כי מן הראוי שהדירה תישאר ריקה עד להכרעה בתביעת המבקשת.

מכל מקום, משהורה ביה"מ כי נאסר על המשיבים כל שינוי "במצב המשפטי", אם אמנם נחתם הסכם חדש, כנטען על-ידם, היה בכך משום שינוי "במצב המשפטי", שנאסר על-פי ההחלטות דנן.

8.         אשר על כן נדחית הבקשה לביטול הצו הזמני מיום 21.3.07.

המשיבים ישלמו - ביחד ולחוד - הוצאות המבקשת בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ מהיום.

ניתנה היום, ד' בסיון תשס"ז (21 במאי 2007), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקי ההחלטה לב"כ הצדדים בפקס וכן בדואר אלקטרוני ככל שניתן.

מותר לפרסום מיום 21.5.07.