החלטה בתיק בשא 4959/06

1.         לפני בקשה מטעם המבקשים להתיר להם לתקן את כתב התביעה, כך שתתווסף לכתב התביעה הטענה הבאה:

            "הגב' דאדה לא חתמה על ההסכם (כהגדרתו בסעיף 5 של כתב התביעה) ולא חתמה על שטר המשכון באמצעותו נרשם השעבוד נשוא תיק זה לטובתה והחתימה המופיעה על שני המסמכים מזויפת".

            בנוסף ביקשו המבקשים להתיר להם לצרף חווה"ד מומחה כראיה מטעמם.

            הבקשה נתמכה בתצהירי ב"כ המבקשים, הם כונסי הנכסים.

2.         המשיבים מס' 1 ו - 2 הגישו תגובתם, והתנגדו לתיקון המבוקש, זאת מאחר והתיקון המבוקש יגרום נזק ועוול למשיבים, שאינו ניתן לפיצוי בתשלום הוצאות, וכן טענו לשיהוי בהגשת הבקשה, שכן לשיטתם לא סביר כי 4 שנים לאחר הגשת התביעה - להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

            עוד טענו המשיבים מס' 1 ו - 2 כי המסמכים הרלבנטיים נחתמו על ידי המנוחה, כעולה מהמסמכים שהוגשו, וכי המנוחה עצמה הצהירה בצוואתה כי היא הלוותה סכומי כסף לביתה, היא המשיבה מס' 3, כי נרשם משכון לטובתה ואף הסכם ההלוואה מדבר בעד עצמו.

3.         המשיבה מס' 3 הגישה תגובה לבקשה בה התנגדה לתיקון המבוקש, מאחר והתיק קבוע להוכחות, וזאת לאחר מספר רב של ישיבות בביהמ"ש וכן לאחר שהתחלפו מותבים בתיק זה.

            עוד נטען כי בכתבי הטענות של המשיבים צורפו המסמכים עם חתימותיה של המנוחה הגב' שריקי דאדה, שהועברו למבקשים עוד בשנת 2002.

            לשיטת המשיבה מס' 3 - אין הסבר מדוע המסמכים נתקבלו באיחור אצל המבקשים, לאחר שהמסמכים היו בידיהם שנים קודם לכן, וכן נטען כי הבקשה תגרום לסחבת נוספת בניהול התיק בנוסף על הדחיות הרבות שהיו.

4.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים, ובמסמכים שצורפו ובטענות שהועלו כאן - מצאתי לקבל הבקשה, מכל אחד ואחד מנימוקי המבקשים וכפי שיפורט להלן.

5.         אין חולק כי בעקבות המסמכים שנמסרו למבקשים, שלב מאוחר, ובעקבות חווה"ד המומחה - הובאו הממצאים לידיעת המבקשים, ומכאן כאמור שהוגשה הבקשה להוספת הראיה היא חווה"ד המומחה ולתיקון כתב התביעה.

            מצאתי, כי תיקון כתב התביעה דרוש לשם השלמת עילת התביעה, לביסוס עילת התביעה כנגד המשיבים ולבירור השאלה שבמחלוקת.

6.         נקבע לא אחת, אין להחמיר יתר על המידה בעניין תיקון כתבי-טענות, כל עוד מסייע הדבר לבירור המחלוקת האמיתית, מה עוד שניתן לרפא הפגם בהוצאות ראויות שתיפסקנה.

בע.א. 125/71 קייק ואח' נ. עזבון המנוח סעדיה חרד ואח', פ"ד כ"ו (2) 490 נקבע כי:- "ניתן לתקן במקרים מתאימים את כתב התביעה לפי רשות שניתנת בפסק - דין, ואפילו בשלב הערעור".

            יפים הדברים של המלומד, ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 354 לפיו:-

            "בדונו בשאלה אם דין בקשת התיקון להידחות מפאת איחור בהגשתה, מביא בימ"ש בחשבון לא רק את הזמן שעבר ואת שלב המשפט בו הוגשה הבקשה, אלא הוא נותן את דעתו גם לסיבה שגרמה לאיחור" - ובענייננו הצורך בתיקון כתב התביעה נתגלה במועד קבלת חווה"ד המומחה הגרפולוגי.

7.         ככול שהמשיבים טוענים לנזק ראייתי שנגרם להם בשל האיחור בהגשת הבקשה, הרי שטענה כזו דינה להתברר במהלך המשפט.

            אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני נעתר לבקשה ומורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש.