החלטה בתיק בשא 4918/05

1.         בפני בקשה להטלת עיקול זמני על כל הכספים המגיעים ו/או שיגיעו למשיבים ועל זכויות ו/או נכסים הרשומים ו/או שייכים למשיבים ונמצאים אצל המחזיקים וזאת להבטחת פרעון חוב לבנק בסך של כ- 3,000,000 ש"ח, כאמור בתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה נגד המשיבים בד בבד עם הגשת בקשה זו.

רקע בקצרה

2.         ביום 6.2.02 או בסמוך לכך, חתמה המשיבה מס' 1 (להלן - "המשיבה") על "בקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון", ובהתאם לכך נפתח לה אצל הבנק (להלן - "הבנק") חשבון מס' 81643  שבמסגרתו קיבלה מהבנק, מעת לעת, אשראים ושירותים בנקאיים שונים.

3.         ביום 20.3.03 או בסמוך לכך, חתם המשיב מס' 2 על "כתב ערבות מתמדת בסכום" לפיו ערב כלפי הבנק לפרעון כל חובות המשיבה, ללא הגבלה בסכום, וביום 27.10.02 או בסמוך לכך, חתם המשיב מס' 3 על "כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום" לפיו ערב כלפי הבנק לפרעון כל חובות המשיבה, ללא הגבלה בסכום.

ביום 4.2.03 חתמה המשיבה  על כתב התחייבויות וערבות להחזרת הלוואה לפיו ביקשה מהבנק להלוות לה סך של 1,900,000 ש"ח. המשיב מס' 4 חתם על כתב התחייבות וערבות להלוואה זו.

4.         ביום 24.3.04 חתמה המשיבה על כתב התחייבות להחזרת הלוואה נוסף, לפיו  ביקשה מהבנק להלוות לה סך של 1,755,000 ש"ח.

5.         כבטחן לפרעון ההלוואות קיים לבנק שיעבוד על מבנה השייך למשיבה  בכפר ירכא אשר הוערך על ידי שמאי מטעם הבנק בסכום של כ- 2,800,000 דולר (ראה הערכת שמאי מטעם הבנק שצורפה לתגובת המשיבים) .

6.         המשיבה לא עמדה בתנאי פרעון שתי ההלוואות ויתרת החובה לבנק בגין שתי ההלוואות עומדת על סך של כ- 3,000,000 ש"ח.

7.         כעולה מתצהיר מטעם  הבנק, כבר ביום 13.2.05 הודיע הבנק למשיבים כי אם וככל שלא יסולק הפיגור בחשבון תוך 7 ימים, יועמד מלוא החוב לפרעון מיידי. ביום 16.2.05 התקיימה ישיבה בין נציגי הבנק לנציגי המשיבים, ובעקבותיה שלחה המשיבה הצעה לסילוק החוב. עפ"י ההצעה התחייבו המשיבים לשלם לבנק מדי חודש - החל מיום 20.2.05 את ההחזר השוטף של ההלואות בחשבון בסך של כ- 69,000 ש"ח וסך נוסף של כ- 9,000 ש"ח ע"ח הפיגורים. בנוסף, התחייבו המשיבים להחתים את משרד הבריאות על אישור המחאת זכויות לטובת הבנק, ולכל הפחות, להביא לכך שהתקבולים לה זכאים המשיבה ממשרד הבריאות יזוכו בחשבון המשיבת אצל הבנק.

            המשיבים לא עמדו בסיכום דברים זה. ההמחאה ע"ס 78,000 ש"ח (כ- 9,000 ש"ח ע"ח הפיגורים והיתרה לכיסוי התשלום השוטף) שזמן פרעונה ליום 20.3.05 חוללה בהעדר כיסוי. כמו כן, לא הומצא אישור משרד הבריאות כאמור, והכספים המגיעים לבנק ממשרד הבריאות לא התקבלו.

8.         לטענת הבנק, יש להורות על מתן צו עיקול זמני להבטחת התביעה שכן קיימות ראיות לכאורה לביסוס עילת התביעה וקיים חשש ממשי כי נוכח גובה החוב עלולים המשיבים להבריח את הנכסים ויוכבד ביצועו של פסק הדין.

            לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה שכן הבנק לא הצביע על ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה וכן לא הוכח יסוד ההכבדה על ביצוע פסק הדין, במידה והבנק יזכה בתביעה.

דיון

9.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר ובנספחים שוכנעתי כי יש לדחות הבקשה.

            תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

"הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת הבנקנה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".

נפסק לא אחת כי על הבנק לבסס הבקשה לסעד זמני בראיות מהיימנות לכאורה, הן לעניין עילת התביעה והן לעניין הסכום שנתבע (רע"א 1749/90 (לא פורסם) וכן רע"א 3954/98 קנית השלום נ' מ.ס.י בע"מ תקדין עליון 1998(ד) 73, וכן ד"ר י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 789).

10.        שוכנעתי כי הבנק השכיל להצביע על ראיות מהיימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה.

            עילת התביעה מבוססת על מסמכי הבנק המעידים על יתרת חובה של המשיבות, על שיקים שחזרו ללא כיסוי ועל כך שהמשיבה לא עמדה בתשלומים החודשיים של החזר ההלוואה.

אין ספק כי הראיות האמורות מהוות ראיות מהיימנות לכאורה לעילת התביעה.

11.        לעניין ההכבדה; ברי כי עיקול נכסיו של נתבע יקל על הבנק במידה ויזכה בתביעתו, אך אין בכך די כדי להעניק את הסעד המבוקש.