החלטה בתיק בשא 477/07

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום 16.5.2007, בה נדחתה בקשת המבקשת להוספת פלוגתאות בהליך המתנהל בין הצדדים בבית הדין האזורי.  הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 20.6.2007.

2.      הרקע העובדתי:

2.1.   בין הצדדים מתנהל הליך בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (עב   1150/01).

2.2.   בדיון שהתקיים ביום 14.10.02 גובשה רשימת המוסכמות והפלוגתאות. הרשימה כוללת ארבע פלוגתאות, כמפורט להלן: נסיבות הפסקת עבודתה של המבקשת - האם המבקשת פוטרה או שיש לראות בה כמי שהתפטרה, לנוכח העובדה כי לא הסדירה את יציאתה לחופשה ללא תשלום ולא חזרה לעבודה; אם המבקשת פוטרה - האם פוטרה שלא כדין ולא בהתאם לנוהג, והאם יש להכריז על בטלות הפיטורים ולהשיבה לעבודה;  זכאות המבקשת לימי חופשה נוספים;  זכאות המבקשת להחזר כספים בגין השתלמות, שכר לימוד והוצאות נלוות, ואם כן - באיזה שיעור. 

2.3.   המבקשת הגישה לבית הדין האזורי בקשה להוספת פלוגתאות בנושאים אלה: טענת האפליה; חפצי התובעת שהוחרמו על ידי המשיבה. כן עתרה לשינוי נוסח הפלוגתא הרביעית, כך שבית הדין ידון תחילה במו"מ שהתנהל בין הצדדים.

2.4.   בית הדין האזורי דחה את הבקשה, מנימוקים אלה: אין מקום להוסיף פלוגתאות בשלב ההוכחות; הפלוגתא בעניין אפליה הוספה והיא נדונה בתצהירים ובית הדין בפסק דינו יתייחס אליה; אין צורך בתיקון פלוגתא מס' 4 כדי לדון בתביעות המבקשת.

3.      המבקשת עתרה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור מנימוקים אלה: מצבו הרפואי של בעלה, המייצג אותה בהליך; סיכויי הערעור טובים, לנוכח התעלמות מתקנה 139 לתקנות סדר הדין האזרחי.

4.      המשיבה התנגדה לבקשה: סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים; אין כל צורך בהוספת פלוגתאות; מדובר בהליך שהוגש בשנת 2001, המצוי סוף סוף בשלב ההוכחות, ואין להחזירו לשלב הדיון המוקדם; מצבו הרפואי של נציג המבקשת אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, שכן מדובר במצב כרוני, ולכן על המבקשת למצוא ייצוג משפטי חלופי.

5.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי " מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה,

אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא.

[עא"ח 56/05 מאיר איתן  -  הילטון תל אביב בע"מ; לא פורסם,  23.5.2005]

דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

6.      שיקול מרכזי בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור הוא סיכויי הערעור. [בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה; לא פורסם, 21.8.2005).

במקרה הנדון, נראה כי אכן סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים: ראשית, מדובר בהחלטה דיונית, וככלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות דיוניות של הערכאה הראשונה. שנית, עיון בהחלטה מושא הבקשה וברשימת הפלוגתאות מעלה כי אין צורך בתיקון המבוקש. כאמור בהחלטה מושא הערעור, הנושאים ב"פלוגתאות החדשות" הם חלק מהשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ובית הדין יתייחס אליהם בפסק דינו. יש לציין, כי תקנה 139 לתקנות סדר דין האזרחי אינה חלה בבית הדין לעבודה ואף אינה רלוונטית, שכן היא חלה בסיטואציה בה הסכימו הצדדים על העמדת פלוגתא לדיון והתוצאות שיהיו להכרעת בית המשפט בפלוגתא, כמפורט בתקנה 138 לתקנות סדר הדין האזרחי.

7.      אוסיף, כי בקשה זו היא בקשה אחת מני רבות שהוגשה על ידי המבקשת, כאשר כל הבקשות מנומקות באופן זהה - מצבו הרפואי של נציגה, שהוא גם בעלה. אמנם בדרך כלל, מצבו הרפואי של בעל דין או בא כוחו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. אולם, במקרה הנדון, מדובר במצב כרוני, אשר למרבה הצער לא צפוי להשתנות. בנסיבות אלה, לא ניתן להשתמש בנימוק זה באופן חוזר ונשנה למתן ארכה ולדחיות, דבר הגורם להתמשכות בלתי סבירה של ההתדיינות בהליך, באופן הפוגע בזכויותיה של המשיבה.

8.      באשר לחיוב בהוצאות: כאמור, מדובר בבקשה אחת מני רבות, ומן הראוי לפצות את המשיבה בהוצאות על הליכי הביניים הרבים. בעבר, נמנע בית הדין מלחייב את המבקשת בהוצאות, בשל מצבה הכלכלי. אולם, משמוגשות בקשות רבות ונשנות, שנדחות, מן הראוי לחייב את המבקשת בהוצאות.

9.      המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך של 1,000 ש"ח, בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למבקשת החלטה זו, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום,כ"ה בכסלו תשס"ח (5 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.