החלטה בתיק בשא 4651/08

1.       בקשה "בהסכמה" לקצוב את אגרת המשפט לסכום אגרה שהיה על המבקשים לשלם אילו התביעה העיקרית הייתה מתנהלת בבית משפט השלום.

2.       כיוון שמדובר באגרה שיש לשלמה למדינה, אין להסכמת הצדדים נפקות. למעשה, היה מקום לקבל עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, אך לצורך הדיון בבקשה, הנני יוצא מנקודת ההנחה, שב"כ היועץ המשפטי לממשלה היה מתנגד לבקשה.

3.       המבקשים הגישו תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו למבקשת מס' 1 בתאונת דרכים, כהולכת רגל. במסגרת התיק העיקרי, התעוררה מחלוקת עמוקה בשאלה, האם פוליסת ביטוח החובה, שהייתה לנהג האופנוע שפגע בתובעת, כסתה את חבותו אם לאו.

4.       על פי הצעת בית המשפט הוסכם בין הצדדים, כי המבטחות לכאורה (המשיבות 2 ו- 3) מחד גיסא, וקרנית (המשיבה מס' 4) מאידך גיסא, תשאנה בתשלום הפיצויים למבקשים בחלקים שווים, ולאחר מתן  פסק דין לזכות המבקשים, ימשיך הדיון להתנהל בשאלה, על מי מהצדדים לשאת בתשלום הפיצויים למבקשת מס' 1.           

          בתאריך 11.4.2006 ניתן איפוא פסק דין בתביעתם העיקרית של המבקשים, ולפיו חוייבו הנתבעות 2 עד 4 לשלם למבקשים סכום כולל של 463,670 ש"ח. אציין, כי בעת שהתביעה העיקרית הוגשה לבית המשפט, סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי הייתה לדון בתביעות שסכומן מעל סכום של מיליון ש"ח.

5.       בתאריך 19.11.2007 ניתן פסק דין בין המשיבות, על סמך הסכם פשרה שנעשה בין המשיבות לבין עצמן, ואז נשלחה למבקשת מס' 1 דרישה לשלם אגרת משפט בסכום של כ- 30,000 ש"ח.

          בבקשתם שלפני עותרים איפוא המבקשים, להעמיד את סכום אגרת המשפט שעליהם לשלם בתביעה העיקרית, על סכום האגרה שהיה עליהם לשלם, אילו תביעתם הייתה נשמעת בבית משפט השלום.

6.       בקשת המבקשים נתמכת בתצהירה של המשיבה מס' 1, המפרט את מצבה הכלכלי הקשה ואת הפגיעה הקשה שנגרמה לה. בעקבות הפגיעה, המבקשת מס' 1 לא גוייסה לשירות צבאי. כיום המבקשת מס' 1 אינה עובדת והיא סמוכה על שולחן הוריה. כמו כן מפרט התצהיר הנסיבות הכלכליות הקשות אליהן נקלעה משפחת המבקשים . בתצהירה מוסרת המבקשת מס' 1, כי אביה ירד מנכסיו ונאלץ למכור את בית המגורים של המשפחה כדי לפרוע חובות.

7.       לאחר ששקלתי טענות המבקשים, הנני מחליט להיעתר לבקשת המבקשים, ואלה נימוקי:

(א)     המבקשת מס' 1 תארה בתצהירה מצב כלכלי קשה, שלה ושל הוריה, ותיאוריה נאמנים עלי.

(ב)      פגיעתה של המבקשת מס' 1 הייתה פגיעה לא קלה, והפיצויים שנפסקו נועדו, בראש ובראשונה, להשיב את מצבה לקדמותו. כיוון שהמבקשים נקלעו למצב כלכלי קשה, יש לבית המשפט סמכות לפטור אותם מתשלום אגרת משפט, במיוחד כאשר הדבר נועד על מנת להגשים את מטרתם העיקרית של הפיצויים שנפסקו, ולמנוע מאדם להיות נטל על החברה כולה.

(ג)      הסדר הפשרה בין המבקשים ובין המשיבים, ביחס לסילוק התביעה העיקרית, נעשה בשלב מוקדם יחסית, ולמעשה המחלוקות העיקריות היו אלה שהתעוררו בין המשיבות 2 ו- 3 מחד גיסא ובין המשיבה מס' 4 מאידך גיסא. המבקשת מס' 1, שנפגעה בתאונה בהיותה הולכת רגל, נקלעה למחלוקת זאת שלא בטובתה.

(ד)      התביעה העיקרית הוגשה בעת שסמכות בית המשפט הייתה לדון בתביעות שסכומן מעל מיליון ש"ח.

(ה)     הדרישה שנשלחה למבקשים, לתשלום אגרת המשפט, נשלחה לאחר חלוף תקופה של כמעט שנתיים מאז ניתן פסק הדין המאשר את הפשרה בתביעה העיקרית שהוגשה מטעם המבקשים.

8.       אשר על כל האמור לעיל, הנני מורה, כי אגרת המשפט בתביעה העיקרית, היא התביעה שהוגשה מטעמם של המבקשים, תעמוד על סכום האגרה שהייתה נדרשת אילו התביעה העיקרית שהוגשה מטעם המבקשים, הייתה מוגשת לבית משפט השלום.

          כפועל יוצא מהאמור לעיל, המבקשים פטורים מתשלום יתרת אגרת המשפט, ואת אגרת המשפט יש לדרוש מהנתבעים בלבד.

ניתן היום, י"ג ב אדר ב, תשס"ח (20 במרץ 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתקים לב"כ הצדדים.

מותר להפצה מהיום.