החלטה בתיק בשא 4589/03

1.                   בפני בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה על סך של 195,239 ש"ח שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין חוב בחשבון הלוואה, בהסתמך על הסכם הלוואה מיום 20.11.01.

2.                   בבקשה למתן רשות להתגונן ובתצהירים התומכים בה, נטען כי בשנת 94 ביקשו וקיבלו המבקשים הלוואה בסך 100,000 ש"ח וכבטחון להלוואה, שיעבדו את חנותם.

כן נטען כי המבקשים עמדו בהחזר ההלוואה למעט פיגור במספר תשלומים לכיסויים קבלו בשנת 89 הלוואה בסך של 20,000 ש"ח.

בחודש 10/01 המשיב דרש מהמבקשים לפרוע את כל יתרת ההלוואה בסך של 140,000 ש"ח שאם לא כן, ימומש שיעבוד החנות.

המשיב התנה הסכמתו שלא להעמיד את יתרת ההלוואה לפרעון מידי אם יחתמו המבקשים על הלוואה חדשה.

המבקשים טוענים כי חתמו על הלוואה נשוא התביעה מאחר שחששו שהמשיב יעמיד את החנות שלהם למכירה למרות שלא קיבלו את סכום ההלוואה. כן נטען כי המבקשים טענו בפני המשיב כי אין זה סכום חובם ואולם, לא נתנו להם חומר לבדוק.

עוד נטען כי על פי חשבונם, חובם למשיב אינו יותר מ- 36,000 ש"ח.

3.                   ביום 14.12.03, נערך דיון בפני כב' הרשם רוזין (כתוארו דאז) בו הוחלט להורות למשיב להמציא למבקשים מסמכים שהתבקשו על ידם. כן נקבע כי המבקשים יהיו רשאים להגיש בקשה להוספת תצהיר נוסף וכי בתצהיר הנוסף יטענו רק טענות העולות מן המסמכים החדשים ולא טענות הגנה חדשות בעקבות מידע שכבר היה מצוי בידי המבקשים.

4.                   המבקשים הגישו תצהיר נוסף ובהחלטה מיום 12.02.04 נקבע כי במועד הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, יוחלט אם לקבל את התצהיר.

5.                   בתצהיר הנוסף טוענים המבקשים טענות שונות באשר לחיובים שבוצעו בחשבון בשנים 1994 - 2001.

בין היתר נטען כי חוייבו חיובי ריבית ביתר וכן כי סך של 10,290 ש"ח הועבר ביום 01.08.95 לחשבון אחר.

עוד נטען כי בחודש 01/96 קבלו המבקשים הלואה בסך של 36,000 ש"ח לכיסוי חוב בעו"ש בעוד שהפיגור היה בסך של 21,442.62 ש"ח בלבד.

כן נטען כי ההלוואה ליום 28.02.01, צריכה לעמוד על סך של 58,358 ש"ח ולא סך של 137,000 ש"ח כפי שדרש המשיב.

בנוסף נטען כי המבקשים אולצו לחתום על הסכם להסדרת הלוואה על סכומים לא נכונים כאשר בהסכם עצמו, בסעיף 1.1 להסכם, רשום סכום של 204,000 ש"ח ואילו בסעיף 3.1  רשום הסכום של 240,000 ש"ח.

המבקשים טוענים כי יתרת ההלוואה ליום 01.07.03 בתוספת ריבית היא 63,744.98 ש"ח כאשר שולם סך של 59,000 ש"ח ולכן יתרת החוב למשיב היא 4,744.798 ש"ח בלבד.

6.                   ביום 29.03.04 נערך דיון בפני.

בדיון הוסכם כי טענות הצדדים בענין קבלת התצהירים הנוספים יטענו בשלב הסיכומים.

המבקש 1 נחקר על תצהירו והצדדים הסכימו כי חקירתו תשליך אף על המבקשת 2.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.