- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בשא 4579/08
|
בש"א, א בית משפט השלום חיפה |
4579-08,21914-06
18.5.2008 |
|
בפני : א. טובי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עיריית תמרה עו"ד מ. זידאני |
: עבדאללה חמאיסי עו"ד מ. חמאייסי |
| החלטה | |
1. המבקשת, הנתבעת בתיק העיקרי, עותרת בבקשה המונחת בפניי לצרף כנתבעת נוספת את מדינת ישראל/משרד התשתיות הלאומיות/המנהל לפיתוח תשתיות ביוב (להלן: "המדינה"), בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984.
2. המדובר בתביעה שעניינה התחשבנות כספית בין המשיב למבקשת בעקבות הסכם שנכרת בין הצדדים בשלהי שנת 2002, במסגרתו התחייב המשיב לבצע עבודה של הנחת קווי ביוב ביישוב תמרה, לאחר שזכה במכרז שפורסם על ידי המבקשת לגבי אותן עבודות.
3. כעת, לאחר שהסתיים שלב קדם המשפט, והתיק נקבע לישיבת הוכחות, הגישה המבקשת בקשתה זו, לצרף כנתבעת נוספת את המדינה. לטענתה, צירוף המדינה דרוש מאחר ושלושת הפרוייקטים נשוא התביעה הם פרוייקטים מתוקצבים המתבצעים במסגרת המדינה ובהתאם לנוהליה. חשבונות המשיב ביחס לשלושת הפרוייקטים נבדקו ואושרו סופית ע"י המדינה ואף שולמו על ידה ישירות לקבלן. כך גם הפיצוי ששולם למשיב בגין ההתייקרויות.
על רקע עובדות אלה, טענה המבקשת כי צירופה של המדינה כנתבעת נוספת דרוש בהיותה צד העלול להיפגע מתוצאת ההליך המשפטי, בעוד שצירופה יאפשר לבית המשפט לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות העומדות לבירור.
4. המשיב התנגד לבקשה.
ראשית משום שלא צורף תצהיר שיתמוך בה, ואף בתצהירי העדות הראשית מטעם המבקשת אליהם הפנתה, אין כל התייחסות לסוגיית צירוף המדינה לתיק ומדוע צירוף שכזה דרוש לבית המשפט על מנת שיכריע בכל השאלות הטעונות הכרעה. שנית, הוסיף המשיב כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, לאחר שתמו ההליכים המקדמיים, והוגשו תצהירי העדות הראשית ולאחר שהתיק נקבע להוכחות. לשיטתו, צירוף המדינה בשלב זה יכביד שלא לצורך על ניהול התביעה ויעכב את ההליכים. לגופו של עניין טען המשיב כי המדינה אינה צד להסכם שנכרת עם המבקשת והעובדה שהיא עלולה לשאת בפירעון פסק הדין, היה והמבקשת תחויב, אין בה לבדה כדי להצדיק צירופה כצד לתיק. המשיב הפנה לכך שהמבקשת נמנעה מלצרף את המדינה כצד ג' דבר המעיד על כך שגם לגישתה, אין המדינה צד דרוש בדיון.
5. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת:
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם... לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."
6. הפסיקה הבחינה בין בקשת תובע לצרף נתבע נוסף לבין בקשת נתבע לצרף נתבע נוסף בניגוד לדעת התובע, כאשר בנוגע למקרה השני נקבע כי:
"במקרים נדירים ביותר יצורף בעל-דין כנתבע, שלא על-פי רצונו של התובע, שהרי הלה זכאי לקבוע עם מי רצונו להתדיין ולמי יהיה עליו לחוב בהוצאות בתום ההליך, אם תביעתו לא תתקבל..." (בר"ע (י-ם) 3250/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 97 (4) 559; בש"א (י-ם) 6355/01 אברהם רייכמן נ' יפה שיינפלד, תק-מח 2001(2) 15132).
ככלל, אין לכפות על תובע, נתבע שאין הוא מעוניין בו. (ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' קיסלוג, פ"ד יד' 1165, עמ' 1171).
7. בענייננו, לא מצאתי טעם להורות על הוספת המדינה כנתבעת נוספת כנגד רצונו של המשיב. תקנה 24 הנ"ל מסמיכה את בית המשפט להורות על צירוף בעל דין "שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". בפסיקה נקבע כי הכוונה הינה להכרעה בפלוגתאות העולות מן התובענה כפי שהוגשה ולא כפי שניתן היה להגישה (רע"א 10121/01 סביחאת לוטפי עפיף נ' סביחאת ג'סאן, תק-על 2002(1), 682). את מסגרת הסכסוך קובע התובע עצמו בתביעתו, ואין מבקשי הצירוף יכולים לאלצו להתדיין שלא במסגרת תביעתו (ע"א 401/69 ראובני נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים פ"ד כד(1) 537, 539; ע"א 265/72 עבד אל רחמן נ' מדינת ישראל פ"ד כו(2) 479, 482).
לא מצאתי כי במקרה דידן המדינה הנה צד דרוש על מנת להכריע בפלוגתאות העומדות על הפרק. משטען המשיב כי אין לו כל עילת תביעה כנגד המדינה, וכי המבקשת הנה הצד היחיד להסכם שנכרת עימו בעוד שאין כל קשר משפטי או יריבות בינו לבין המדינה, אין לכפות עליו צירופה כנתבעת נוספת.
8. אין בידי גם לקבל את טענת המבקשת כי יש צירופה של המדינה מתבקש משום שאם יוטל עליה חיוב כספי, עשויה המדינה להידרש להעמדת התקציב הדרוש לפרעון פסק הדין.
למבקשת היתה אפשרות לשלוח הודעת צד שלישי כנגד המדינה, ובמצב דברים מעין זה בית המשפט נוטה שלא לאפשר את הצירוף. כך ברע"א 748/90 בתי ספר למלאכה על יד ישיבות נ' בזק החברה, תק-על 90(1), 786 קבע בית המשפט העליון כי בית המשפט אינו מצרף נתבע, לתובענה לפי בקשתו של נתבע קיים רק כדי להסמיך את בית המשפט לפסוק שיפוי בין הנתבעים. זו המטרה שלשמה נועדה ההודעה לצד שלישי.
9. סיכומו של דבר, הבקשה נדחית ולפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
