החלטה בתיק בשא 4377/05

1.         המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אשדוד בע"מ 114/05 (כב' השופטת ש.גולן), אשר דחה את בקשתו של המבקש לתיקון רישום גילו. כך שבמקום הגיל הרשום עתה במרשם התושבים, 1946, יירשם כי הוא יליד 1942.

            בבש"א 4377/05, התבקש פטור מתשלום אגרה ובבש"א 4378/05, התבקש פטור מהפקדת ערבון. בא כוח המשיב מתנגד לשתי הבקשות.

2.         התצהיר שהוגש על ידי המשיב לקוני ונאמר בו רק זאת:

  "הנני מצהיר כי אני נכה 60% מקבל קצבת נכות מביטוח לאומי בסך 1,132 ש"ח אשתי גם נכה 75% מקבלת קצבת נכות 1,132 ש"ח לחודש, סך הכל אנחנו מקבלים 2,264 ש"ח לחודש. סכום זה בקושי מכסה את הוצאות מדור שלנו, אחזקה וכלכלה.

הנני מצהיר כי אין באפשרותי או ביכולתי הכלכלית להפקיד בבית המשפט הנכבד סכום כלשהו להבטחת הוצאותיו של המשיב..."

בתשובתו לתגובת המשיב כתב המבקש כי יש לו בית פרטי באשקלון והוא גם הודיע, בלא שהוגש בעניין זה תצהיר כי המבקש דיבר עם בני משפחתו והם לא מוכנים לתת לו סכומים כפי שנדרש לצורך הערבון והאגרה. מאישור יתרות חשבון שהגיש הפעם בחשבונו בבנק לאומי עולה כי ישנה יתרת זכות של 3,678 ש"ח וכן שהמבקש זכאי למסגרת אשראי של 6,500 ש"ח.

3.         על המבקש פטור מאגרה או פטור מהפקדת ערבון להוכיח חוסר יכולת כלכלית ובנוסף קיומה של עילה להליך בגינו מבוקש הפטור.

המבקש פטור מערבון, בדומה למי שמבקש פטור מאגרה, חייב לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי ולצרף את כל המסמכים הרלבנטים.

תצהיר שלא פורש תמונה מלאה על המצב הכלכלי לא מעמיד את התשתית הראייתית הדרושה כדי להיעתר לבקשה. (ראה בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 739, בש"א 7664/99 סופר נ' סופר, תק-על 99(3) 801, בש"א 2687/90 יחיא נ' מ"י, תק-על 90(3)

102.)

המבקש לא ציין פרטים על רכושו או רכוש בני משפחתו הסמוכים על שולחנו, לרבות רכב, דירה וכיוצ"ב. אין להסתפק בהצהרות כלליות בדבר העדר רכוש בלא פירוט הכנסה בעבר ובהווה. (ראה בש"א 669/94 , מגרבטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1) 406). המבקש גם לא הוכיח, למעט טענה סתמית ללא תצהיר, כי עשה מאמץ אמיתי לגייס את הכסף לתשלום הערבון באמצעות פניה לקרובים וידידים, או מקורות זרים. (ראה בענין זה ע.א 823/99, אסדו נ' המועצה האזורית מעלה יוסף, תק-על 99(2) 42 עמ' 43 ובש"א 494/95, שמעוני נ' שמעוני, תק-על 95(1) 1211). על פני הדברים נראה כי המבקש יכול ללוות את הסכומים הנדרשים בין מחשבון הבנק שלו, בין בלקיחת יתרת הזכות, בניצול מסגרת האשראי, בבקשת הלוואה, תוך מתן ערובות מתאימות, למשל שיעבוד הבית הפרטי.

4.       את סיכויי הערעור יש לבחון גם בבקשה לפטור מאגרה, אך כך הדברים בבקשה לפטור מערבון. ראה בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383:

"שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת ערבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער,אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת ערבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים."

"לפיכך, במיוחד כשמדובר בערעור על פסק דין של דרגה ראשונה - פסק דין מנומק ומפורט - ראוי שתיבחן ותישקל בכובד ראש שאלת סיכויי ההצלחה בערעור."

ראה גם ע"א 6517/00 בניטה נגד עמותת שערי ציון, תק - על(3), 2574:

".. מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר באותה מידה שהטלת

הערבון מכבידה על המבקש. תחושת הקיפוח, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח בכיוון אחר. פטור ממתן ערבון, עלול לסגור את שערי בית המשפט בפני המשיב, אשר עלול להתקשות לגייס את סכומי הכסף הנחוצים לצורך ייצוגו בבית המשפט. משטר איזון זה - הצבת זכות הגישה של המערער מול זכותו של המשיב -  מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון, לעומת המבקש פטור מאגרה. שיקולי האיזון בין בעלי הדין מחייבים במקרה הראשון, את העלאת רף הדרישות..."

וראה בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נגד יפים מוצרי הדר בע"מ ואח', פ"ד

מה (5) 867, ובש"א 367/89 פרנק בית הול נגד דננברג  פ"ד מג (4) 186.