החלטה בתיק בשא 4048/06

1.                   זו החלטה בבקשת המבקשים למתן רשות להתגונן מפני תובענה שהגישו המשיבות נגדם לפינוי וכן לתשלום סכום התובענה בסך 2,500,00 ש"ח

להלן טענות המשיבות בכתב התביעה

2.         בהתאם לאמור בכתב התביעה המשיבה 1 הינה רשות מקומית ובעלת זכויות בנכס נשוא התובענה.

המשיבה 2, החברה הכלכלית, תאגיד עירוני הנמצא בבעלות מלאה של המשיבה 1,

והחל מיום 22.3.99 העבירה המשיבה 1 למשיבה 2 את הטיפול בנכס להשכירות.

3.         המבקש 1 התקשר עם המשיבה 1, בחוזה לשכירות בלתי מוגנת בנכס המהווה מבנה לשימוש הציבור עם אלמנט מסחרי (קיוסק) בחוף הציבורי בעין בוקק.

המבקשת 2, הינה חברה שבאמצעותה פועל המבקש 1.

4.         לטענת המשיבות בשנת 1997 פירסמה המשיבה 1 מכרז שעניינו השכרת הנכס והפעלתו.

המבקש 1 זכה במכרז ובעקבות זכייתו נחתם בינו ובין המשיבה 1 ביום 1.2.98 חוזה להשכרת הנכס והפעלתו.

תקופת השכירות על פי החוזה הינה מיום 1.2.98 עד ליום 31.1.99.

תקופת השכירות הוארכה ע"י המשיבה 1 על פי האופציה  הנתונה לה עד ליום 31.1.01.

דמי השכירות החודשיים נקבעו על סך 9,000 ש"ח.

עוד נקבע, כי ככל שתוארך תקופת השכירות בהתאם לאופציה הנתונה לשיקול דעתה הבלעדי של המשיבה 1 יתווספו לדמי השכירות הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן.

5.         בתום תקופת החוזה המאורכת, קרי ביום 31.1.01 ובניגוד למוסכם בחוזה נמנעו המבקשים לפנות את הנכס כנדרש והם ממשיכים להחזיק בו עד למועד הגשת התביעה.

המבקשים גם חדלו מלשלם באופן סדיר את דמי השכירות ונמנעו מתשלום הפיצוי המוסכם בגין אי פינוי הנכס.

דמי השכירות כלל אינם משולמים מאז תום תקופת החוזה החוזית.

כמו כן נצברו למבקשים חובות כבדים כלפי המבקשת 1 בגין אי תשלום מיסים ותשלומים שונים בגין הנכס.

6.         במהלך תקופת השכירות בצעו המבקשים תוספות בניה, הרחבות ושינויים מרחיקי לכת במושכר, אגב פלישה לשטחים ציבוריים ושינוי האופי המסחרי של הנכס מקיוסק צנוע למסעדה גדולה, וכן סופר מרקט ופאב ללא היתרי בניה ובניגוד לחוזה.

7.         לטענת המשיבות בגין הבניה הבלתי חוקית הורשע המבקש בכתב אישום שהגישה נגדו הוועדה המקומית והתעלם מגזר הדין אשר הורה לו להרוס את הבניה הבלתי חוקית.