החלטה בתיק בשא 3775/08

לפניי בקשה למתן פטור מאגרה במסגרת תביעה שכנגד, ולחלופין להפחתת סכום האגרה, תשלומה בסיום ההליך או לשיעורין.

המשיבה (הנתבעת שכנגד) והפרקליטות מתנגדות לבקשה. שני הצדדים מבקשים, כי ככל שעמדותיהם לא תתקבלנה, יתקיים דיון במעמד הצדדים.

בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שמדובר בבקשה מקדמית לפטור מאגרה, איני רואה לנכון לקיים דיון בבקשה (רע"א 2508/98 מתן מערכות תקשורת נ' מילטל תקשורת, פ"ד נג(3) 26; רע"א 1681/08 להבי נ' ליניאל בע"מ (3/3/08).

בתמצית, תביעת המשיבה נסבה על עמלות שגבו ממנה המבקשים, לשיטתה, ביתר, ותביעתם הנגדית של המבקשים נסבה על הפרתן הנטענת של התחייבויות המשיבה לתשלום עמלות בגובה 45% מסך כל התקבולים.

על פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 קיימים שני תנאים מצטברים הרלוונטיים לעניין מתן פטור מאגרה-

(א)    קיומה של עילת תביעה לכאורית-  נקבע כי בבחינת התקיימותו של תנאי זה, אין להידרש לעומקם של נתונים עובדתיים או שיקולי מהימנות (בש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר שבע, פ"ד נה(3) 869).

(ב)     העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה- על מבקש הפטור מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה לגבי מצבו הכלכלי, ולהבהיר מדוע אין באפשרותו להשתמש בנכס מקרקעין לצורך תשלום האגרה (רע"א 8970/07 הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק) ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (15/11/07)).

בבש"א (י-ם) 7028/07, בש"א (י-ם) 7029/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואח', תק-מח 2007(4) 8089 נקבע-

"נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע בדבר אי יכולתו הכלכלית של תובע לעמוד בתשלום האגרה מוטל על התובע המבקש פטור מאגרה. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה של מצבו הכלכלי. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים מהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (ר': בש"א 128/89 חיים מצא נ' צפורה מצא, תק-על 89(2) 732; בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה בע"מ, תק-על 95(1) 406; בש"א 4892/94 שחאדה נ' בפניקס הישראלי בע"מ, תק-על 94(2) 284). לעניין זה אין הבחנה בין מבקש שהוא אדם פרטי לבין חברה. יכולת הפרט או החברה תיבחן גם לפי העזרה או האשראי שהם יכולים לקבל מאלה הקשורים והקרובים אליה (ר': רע"א 5546/99 א.א.ס.ט. בע"מ נ' מ"י, דינים עליון, כרך נז, 762)".

לבקשה צורף תצהירו של המבקש 2, בו נעשה ניסיון להראות כי המבקשים נתונים במצב כלכלי קשה, ואין באפשרותם לשאת בתשלום האגרה.

המבקש 2 טוען, כי בחודש אפריל שנת 2007 הפסיקה המשיבה, ללא התראה מוקדמת, את ההתקשרות עם המבקשים.

לטענתו, הפסקת העבודה גרמה לכך שהתשלום עבור הוצאות התפעול של המבקשת 1, ששולמו על ידי המשיבה, הופסק בפתאומיות.

בתצהיר נטען כי מתנהלים הליכים משפטיים רבים כנגד המבקשת 1 או שהמבקשת 1 נוטלת בהם חלק.  בנוסף, נטען כי במהלך תקופת עבודתה עם המשיבה, המבקשת 1 לא היתה רווחית (לתצהיר צורפו דוחו"ת כספיים לשנים 2000-2005- נספחים א'1-א'6). לטענת המבקשים, החל ממועד הפסקת ההתקשרות בין הצדדים, נתונה המבקשת 1 בקשיים כלכליים והמאזן השנתי שלה שלילי, בעוד שכאשר עבדה עם המשיבה, המאזן היה חיובי, למרות העדרם של רווחים משמעותיים (כנספח ב' לתצהיר צורף מאזן בוחן לשנת 2007).

בתצהיר נטען, כי המבקשת 1 לא "מכסה" את ההוצאות הרבות בגין ההקמה והתפעול של הפרוייקט החדש (שיזמה המבקשת 1 עם עמותת יד אחווה), והיא אף נאלצה ליטול הלוואה לשם מימון הוצאות התפעול.  על פי הנטען, המבקשת 1 נאלצה לשעבד שלוש מכוניות שבבעלותה, על מנת ליטול את ההלוואה (נספח י"א).

המבקש 2 טוען בתצהירו, כי בחודשים האחרונים, משקיעים אלמוניים שונים השקיעו כספים במבקשת 1, על דרך העברת הכספים לחשבונו הפרטי ומשם העברתם לחשבון המבקשת 1. לטענתו, כספים אלה שימשו להוצאותיה השוטפות של המבקשת 1, ולא התקבל מהם כל רווח (כנספח ז' לתצהיר צורפו מסמכים המעידים על ההכנסות מהמשקיעים).

המבקש 2 מוסיף ומפרט נתונים שונים לגבי מצבו הכלכלי, וטוען, בין היתר, כי רעייתו והוא מתגוררים יחד עם שבעת ילדיהם בדירה ששוויה כ- 260,000$ , עליה רובצת משכנתא בסך 145,000$ . לטענתו, בשלב מסויים, פיטרה המשיבה את רעייתו ללא כל סיבה וללא תשלום זכויותיה. בעקבות מצבם הכלכלי הקשה של בני הזוג, הם נאלצו למכור מחסן שהיה בבעלותם, תמורת סכום של 21,000$.

כנספח י' לתצהיר צורפו תדפיסי חשבונות בנק המעידים על כך שחשבונם של בני הזוג היה מצוי ביתרת חובה בתקופות מסויימות. 

המבקש 2 טוען, כי לרעייתו ולו אין קופת פנסיה או ביטוח מנהלים, ואין באפשרותם להפריש כספים לתוכניות מעין אלה, והחסכונות היחידים שברשותם הם קופות גמל והשתלמות בסך 92,000 ש"ח בלבד.

בתגובתה, טוענת הפרקליטות כי המבקשים לא הוכיחו שעשו ניסיון לגייס כספים מבעלי מניות, מנהלים או נושים של המבקשת 1.  לטענתה, המבקשים לא פירטו את מהות ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד המבקשת 1, לא הסבירו כיצד הם נושאים בנטל התשלום לעוה"ד המייצג אותם, לא פרשו את מלוא התמונה העובדתית לגבי מצבם הכלכלי וכן לא הסבירו מדוע לא ניסו לגייס כספים מאותם משקיעים שהשקיעו במבקשת 1.

לטענת הפרקליטות ככל שנותר חלק בדירתם שאינו ממושכן, על המבקשים למשכנו.  לטענתה, סכום התביעה ה"אסטרונומי" מחייב בדיקה קפדנית של קיומה של הצדקה למתן הפטור מאגרה.