החלטה בתיק בשא 3749/05

1.         המבקשת היא חברה קבלנית לביצוע עבודות בנייה, פיתוח ותשתיות, אשר בשנת 2000 התקשרה בהסכם עם המשיבה, מושב גיאה (להלן: "המושב"), לביצוע עבודות תשתית להקמת שכונה בהרחבה בתחומי המושב. בהתאם לסעיף 12 להסכם, העמידה המבקשת לטובת המושב ערבות בנקאית, שהוצאה על ידי בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "הערבות הבנקאית").

המבקשת החלה בבנייה, בהתאם להסכם, וכעבור זמן התגלע סכסוך בין הצדדים, ביחס לטיב העבודות שביצעה המבקשת, כמותם, זמני הביצוע והחיובים הכספיים ההדדיים.

ניסיונות ליישב את המחלוקות לא עלו יפה, והמושב פנה, בתאריך 11.03.05, לבנק איגוד בדרישה לחילוט הערבות הבנקאית.

שלושה ימים לאחר מכן, בתאריך 14.03.05, הגישה המבקשת "בקשה דחופה ביותר למתן צו מניעה זמני (במעמד צד אחד)", ובה נתבקש ביהמ"ש ליתן צו האוסר על חילוטה / מימושה של הערבות הבנקאית. בקשה זו הינה נשוא החלטתי דלקמן.

בהחלטה מיום 14.03.05, עיכבתי ביצועה של הערבות הבנקאית, והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים.

ביום הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, ברוח הצעת ביהמ"ש, ולפיה יפנו הצדדים להליך גישור בפני כב' הנשיא (בדימוס) א. לרון ז"ל. לצדדים ניתנה האופציה לבקש חידוש הדיון בבקשה, במידה והליך הגישור יעלה על שרטון, כשבינתיים - נותרה ההחלטה לעכב ביצוע הערבות הבנקאית על כנה.

כשנה לאחר מכן, בתאריך 20.03.06, הודיע ב"כ המשיב לביהמ"ש, שהליכי הגישור תמו ללא תוצאה מוסכמת, וביקש לחדש את הדיון בבקשה לצו המניעה הזמני. בעקבות דיון במעמד הצדדים וסיכומיהם בכתב - ניתנת החלטתי זו. בהערה אוסיף ואציין, כי במהלך הדיון הוסכם על הצדדים, כי במסגרת התיק העיקרי ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש, וכך אכן נעשה. ניסיונות לסיים את ההליך כולו במסגרת הצו הזמני, בין על ידי מינוי בורר ובין בדרך אחרת - לא צלחו.

2.         לטענת המבקשת המקרה שבפנינו הוא חריג ויוצא דופן, דבר המצדיק, לטענתה, לעכב את ביצוע הערבות הבנקאית, עד לסיום הבירור המשפטי בתיק העיקרי. אך לא כן הדבר. למעשה, בפנינו מקרה רגיל של סכסוך בדבר קיומו או הפרתו של הסכם, שנחתם בין מזמין שירות - הוא המושב - לבין הקבלן, שנשכר לבצע את השירות - היא המבקשת.

המבקשת העלתה טענות שונות ורבות הן בבקשתה והן בסיכומיה, באשר להתנהגות חריגה, כביכול, של המושב, והכל תוך ניסיון להצביע על התקיימותם של חריגים לאכיפת הערבות הבנקאית, אך הדבר לא עלה בידה. עיון בכל המסמכים, התצהירים וטענות הצדדים, רק מחזק את המסקנה, כי הסכסוך בין הצדדים הוא סכסוך עסקי רגיל. לא מדובר במעשי זיוף או מרמה של המושב ולא בהתנהגות חריגה אחרת שלו, אלא בדרישות הנסמכות על חוות דעת ועדויות אחרות, באשר לאי קיום ההסכם על ידי המבקשת. כך גם טענות המבקשת מבוססות על ראיות מצידה, אישורים של המפקח והמנהל מטעם המושב, חשבונות מאושרים של המושב שלא נפרעו ועוד.

גם הניסיונות שנעשו לפתור את הסכסוכים בטרם הפנייה להפעלת הערבות הבנקאית ואף בטרם הגשת התובענות בביהמ"ש - מחזקות מסקנה זו.

טענות חוזרות ונשנות של המבקשת בסיכומיה ובבקשתה, כאילו עלה בידה להוכיח את החוב הכספי כלפיה, או כאילו עלה בידה להפריך את טענות המושב בנוגע לחובות המבקשת כלפיו - רק מחזקות מסקנה זו, שהרי, במקביל, סבור המושב, שעלה בידו להראות, כי המבקשת לא עמדה בתנאי ההסכם והפרה אותו ביד גסה. כפי שאמרתי, סכסוך חוזי רגיל. מי מהשניים יצליח להוכיח את עמדתו בפני המותב שישמע את התיק העיקרי - אין לדעת בשלב זה, אך ברור, כי לא מדובר במקרה חריג המצדיק אי הפעלת הערבות הבנקאית.

3.         טענתה הראשונה של המבקשת היא, כי הערבות הבנקאית איננה ערבות בנקאית אוטונומית, והיא תלויה בהסכם היסוד, וממילא, לכן, אין מקום לבצעה במנותק מבחינת הסכסוך על בסיס הסכם היסוד. אך מעיון בנוסחו המדוייק של ההסכם, יש לדחות טענה זו.

זהו נוסחם של הסעיפים הרלבנטיים בערבות הבנקאית:

"1.       אנו ערבים בזה כלפיכם לתשלום כל סכום עד לסכום כולל של... שתדרשו מאת יואל הנדסה אזרחית והשקעות בע"מ (להלן: "הנערב") בקשר לביצוע הוראות החוזה נשוא מכרז מס' 7/00 במלואן...

2.         לפי דרישתכם הראשונה בכתב, ולא יאוחר משבעה ימים מתאריך קבלת דרישתכם על ידינו... אנו נשלם לכם כל סכום הנקוב בדרישה הנ"ל ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות... מבלי להטיל עליכם חובה להוכיח את דרישתכם ו/או לנמקה, מבלי שתהיו חייבים לדרוש את התשלום תחילה מאת הנערב ומבלי שתהיה לנו ו/או לנערב זכות לסרב ו/או לעכב ו/או להשהות את ביצוע התשלום בצורה כלשהי..."

אמנם, נקבע בערבות, כי היא ניתנה "בהקשר" לחוזה שבין הצדדים, אך אין ספק שלפנינו ערבות עצמאית אוטונומית. שאלת התלות של הערבות הבנקאית בעסקת היסוד, היא עניין של פרשנות, שהתשובה לה טמונה בכתב הערבות ולא בהסכם המפרש את עסקת היסוד, כטענת המבקשת. ובמקרה שבפנינו, המבקשת בחרה לחתום על כתב הערבות בנוסחו האמור, הקובע במפורש, כי כתב הערבות ייפרע מיידית עם דרישת המושב, מבלי שהמושב יצטרך להוכיח או לנמק את דרישתו, ובכך נתנה הסכמתה לניתוק פרעון סכום הערבות מהוכחה כלשהי של קיומם או הפרתם של תנאי עסקת היסוד.

4.         מותר הערבות הבנקאית האוטונומית מערובה אחרת - בהסתמכות המוטב על ההנחה, כי בהתקיים התנאים הנקובים בכתב הערבות יקבל לידיו את כספי הערבות בלא שיהיה תלוי בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד. הערבות האוטונומית נועדה לשחרר את הנהנה על פיה מן התלות ברצונו של החייב לפרוע את חובתו ומן התלות בעצם היותו בר פרעון (רע"א 73/00 MS Technical Systems Inc . נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נ"ד (2) 394, בסעיף 5 לפסה"ד, דברי כב' השופט ריבלין).

וכך קבע ביהמ"ש העליון בעניין רע"א 1765/00 י. מושקוביץ חברה קבלנית נ' תשורה ייזום, פ"ד נה(2), 447 ,עמ' 453-454, מפי כב' השופט ריבלין:

"כלל הוא כי ערבות בנקאית אוטונומית תהא עצמאית ומנותקת מעסקת היסוד וכי האפשרות לחלטה תהא פועל יוצא של התנאים הנקובים בכתב הערבות עצמו. יפוי כוחן של טענות שיסודן בעסקת היסוד, ויהיו אלה אף טענות שניתן לבססן בראיות לכאורה, למנוע מהנערב לחלט את הערבות, עשוי לגרוע מתכליתה של הערבות הבנקאית לשמש כאמצעי חשוב להקניית ביטחון ויציבות בעסקאות מסחריות ...