החלטה בתיק בשא 3644/05

בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 8/6/03, במעמד צד אחד, בת.א. 19662/00.

העובדות הרלוונטיות:

ביום 31/8/00 הוגשה תביעה כספית על סך של 28,624 ש"ח כנגד המבקש וכנגד שני נתבעים נוספים.

ביום 8/6/03 ניתן פסק דין, כנגד שני הנתבעים האחרים, שלפיו חוייבו בתשלום כל סכום התביעה, בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ש"ח.

עוד נקבע כי התביעה נגד המבקש תמחק ללא צו להוצאות; אך המשיבה תהיה רשאית לבקש את ביטול פסק דין זה, ביחס למבקש עד ליום 30/9/03 (ראה נספח א' לבקשה). 

בתאריך 21/8/03 הגישה המשיבה בקשה לביטול פסק הדין שמחק את התביעה נגד המבקש ובעקבות זאת החליט ביהמ"ש ביום 16/9/03 להיעתר לבקשה ולזמן את הצדדים לקדם משפט (ראה נספח ב' לבקשה).

ביום 2/11/03, המועד שנקבע לקדם משפט, שלח ב"כ המבקש באמצעות מזכירתו דאז, בקשה דחופה לדחיית מועד הדיון וזאת בשל מועקה בריאותית שפקדה אותו באותו יום (ראה נספח ג' לבקשה). מזכירתו דאז, מסרה לו כי מבירור שערכה עם מזכירות ביהמ"ש נאמר לה כי הדיון נדחה למועד אחר שטרם נקבע.

נימוקי הבקשה:

בסוף שנת 2003 ב"כ המבקש העביר את משרדו לכתובת חדשה; במקביל, מזכירתו הפסיקה את עבודתה במשרד. עקב כך, נוצר אי סדר במשרד ובתיוק המסמכים, ואף חלק מהתיקים הלכו לאיבוד, ביניהם וכפי שהתברר רק בדיעבד, התיק של המבקש.

לטענת ב"כ המבקש לא נמסרה לו ההחלטה שלפיה בוטל פסה"ד מיום 8/6/03, ועל כן, לא נתן את דעתו להמשך הטיפול בתיק, מתוך מחשבה כי התיק נסגר עם מתן פסה"ד שמחק את התביעה; ועל כן התביעה נשכחה והתיק לא טופל מאז, לרבות בירור מועד הדיון החדש.

לאור האמור לעיל, הופתע המבקש משהגיעו ביום 20/1/05 מעקלים לביתו וביקשו לעקל כל המטלטלין בביתו, שאז נודע לו לראשונה כי נפתח נגדו תיק הוצל"פ על פי פסק הדין שחייבו בדין (ראה נספח ד' לבקשה).

עוד הוסיף וציין ב"כ המבקש שההזמנה לדין חזרה מהסיבה כי היא לא נדרשה, מאחר והכתובת שהופיעה באזהרה, אינה כתובתו הנכונה של המבקש ולראייה, בהוראה לביצוע עיקול, הופיעה כבר הכתובת הנכונה של המבקש.

נאמר כבר על מקרה בו נתבע שלא התגונן מפני שההזמנה לא הגיעה לידו, אף על פי שבדין הומצאה, למשל אם היא נמסרה לבן משפחתו שהנתבע התגורר עמו - אך לא הועברה לנתבע עצמו, שראוי שביהמ"ש יעתר לבקשת הביטול מתוך חובת הצדק ובית המשפט יטה לעשות כן, כאשר הוכח לו, כי המבקש לא ידע על ההזמנה שנשלחה אליו" (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית - 1995, עמ' 738).

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל הגיש המבקש בקשה ללשכת ההוצל"פ לסגור את תיק ההוצל"פ הנ"ל שלטענתו, נפתח נגד המבקש שלא כדין.

לטענת המבקש לא היתה לו כל כוונה לזלזל חלילה בבית המשפט ו/או בהחלטותיו בזה שלא התייצב לדיון והדבר נבצר ממנו על לא עוול בכפו ובשל הנסיבות כפי שפורטו לעיל.

על כן ולאור כל האמור לעיל עותר המבקש לביטול פסה"ד נשוא התיק הנ"ל ולעיכוב כל ההליכים בתיק הוצל"פ.

טיעוני המשיבה

לטענת המשיבה פסה"ד ניתן ביום 2/11/03, קרי, לפני למעלה משנה מיום הגשת הבקשה לביטול פסק הדין ע"י המבקש. לטענתה, אין מחלוקת כי ב"כ המבקש ידע על מועד הדיון ולכן, די בכך בכדי לדחות את הבקשה.

ביום 16/9/03 ניתנה החלטה לפיה נקבע הדיון ליום 2/11/03.

ביום 30/10/03 פנתה המשיבה לב"כ המבקש בכתב, באמצעות הפקס', בה ניתנה הודעה על ההחלטה וכן על מועד הדיון הקבוע (ראה נספח א' לתגובה). עוד יש לציין כי ב"כ המבקש אינו מכחיש את העובדה כי ידע על מועד הדיון, אולם ציין כי הוגשה על ידו בקשה לדחיית המועד; המבקש לא פירט כיצד שלח את הבקשה.