החלטה בתיק בשא 3434/05

            בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לפתוח ולנהל "אספרסו בר" ב"קניון הפסגה" בשכונת פסגת זאב בירושלים.

1.         ביום 16.10.05 פנה המבקש לבית משפט השלום ועתר לקבלת מניעה כנגד המשיבים 1, 2. בית משפט השלום נעתר לבקשה. משהתברר כי בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בבקשה, פנה המבקש לבית משפט זה, וביום 19.10.05 ניתן על ידי צו מניעה זמני ונקבע דיון, לרבות חקירת מצהירים, ליום 30.10.05. ביני לביני הסתבר למבקש כי המשיבה 1 השכירה שטח בקניון למשיב 3 וזה הקים בו בית קפה, לפיכך צורף משיב 3 להליך, וביום 27.10.05 הוגשה בקשה מתוקנת גם כנגד משיב  3.

2.         המשיבה 1 בנתה, הקימה ומנהלת את "קניון הפסגה" שפתח שעריו בחודש אפריל 2004. המבקש הינו בעל זכיון להפעלת בית קפה של רשת "קופי שופ", ועוד טרם פתיחת הקניון, ביולי 2002 שכר מהמשיבה 1 שטח מסחרי להקמת בית הקפה. בנספח להסכם השכירות קימת תניה המעגנת את זכות הבלעדיות של המבקש. כך נאמר בסעיף 4.3 לנספח:

"מטרת השכירות הנה אספרסו (כדוגמת "מומנט", "ארומה", "הלל" וכיו"ב). המשכיר לא יפתח עוד אספרסו בר בקניון... היה ובניגוד לאמור ייפתח אספרסו בר נוסף, יפעל המשכיר בכל דרך כדי להפסיק פעולה זו. מוסכם כי סעיף זה יתבטל מאליו במידה והשוכר יפר ההסכם בהפרה כלשהי שלא תתוקן בהתאם להוראות החוזה".

בסעיף 26 להסכם השכירות נקבע כי חילוקי דעות בכל הנוגע להסכם יוכרעו ע"י בורר מוסכם.

3.         המבקש רכש זכיון מרשת בתי קפה "קופי שופ" בסכום של 130,000 ש"ח והשקיע לדבריו סכום של כמליון ש"ח להכשרת "אספרסו בר" בקניון והוא מנהל מקום זה מאז פתיחתו.

4.         בקיץ 2005 פרץ סכסוך בין המבקש למשיבה 1 והחלה ביניהם חליפת מכתבים. הסכסוך נסוב בעיקרו על תשלומים שונים וחיובים שונים. בחודש אוגוסט 2005 הועבר הסכסוך לבוררות בפני עו"ד אשר אקסלרוד.

5.         בתאריך 2.10.05 נחתם הסכם שכירות בין המשיבה 1 למשיב 3. מטרת השכירות הינה להקים בקניון "דוכן לממכר קפה, משקאות חמים וקרים, עוגות, סנדביצ'ים, סלטים, משקאות חריפים  בלבד" (נספח א' למוצג א/1). המשיב 3 התארגן ובערב סוכות 17.10.05 הביא ציוד ופתח בית קפה לקהל למחרת, ובו בין השאר: מכונת קפה אחת, 5 שולחנות וסביבם 15 כסאות, דוכן שלאורכו 10 כסאות בר (עמ' 11 לפרוטוקול).

6.         המשיבה 1 טוענת כי רשאית לחתום על הסכם השכירות עם המשיב 3 משני טעמים עיקריים. האחד, המבקש הפר את ההסכם עמה: הוא ביטל הוראת הקבע לתשלום דמי שכירות, לא הפקיד שטר חוב כנדרש בחוזה, ולא מישכן את זכויותיו בציוד בית הקפה לטובת המשיבה 1. הפרות אלה מאפשרות למשיבה 1 לבטל סעיף הבלעדיות כאמור בסעיף 4.3 לנספח והמבקש אף קיבל התראות בכתב בענין זה. השני, המקום שפתח המשיב 3 אינו בית קפה דוגמת בתי קפה של רשתות "מומנט" או  "ארומה", אלא מדובר בסה"כ בדוכן למכירת משקאות חמים, כך שממילא סעיף הבלעדיות לא הופר.

7.         דין הבקשה להתקבל ויש לדחות טענות המשיבים לביטול הצו הזמני, וזאת מהטעמים הבאים:

א.         בין המבקש למשיבה פרץ סכסוך הנוגע ליישום וביצוע של חיובים שונים בהסכם השכירות. הסכסוך הועבר כמוסכם לבוררות. עוד טרם החל ברור הסכסוך לגופו, החליטה המשיבה חד צדדית לבטל סעיף הבלעדיות בטענה כי המבקש ביצע הפרות הסכם, אותן הפרות הנדונות בפני הבורר. בכך הקדימה המשיבה צעד כאילו הבוררות מיותרת, שהרי יתכן כי בבוררות יקבע שהמבקש אינו חייב מאומה ועל כן ההפרה אינה הפרה. מקום בו נקבע מנגנון לברור הסכסוך, פעולה חד צדדית אינה לגיטימית ויש לדחותה.

ב.         בסעיף "הבלעדיות" נאסר על המשיבה 1 לפתוח עוד אספרסו בר בקניון. המקום שפתח המשיב 3 על פי ההסכם שחתם עם המשיבה 1 אמנם אינו סניף של רשת בתי קפה אך יש במקום אספרסו, בר עם 10 כסאות בר, יש בו שולחנות וכסאות נוספים, והעובדה שאין תוית של רשת מסוימת אינה הופכת אותו למשהו שונה מאספרסו בר.

ג.          אין לקבל את טענת המשיבה 1 כי ידיו של המבקש אינן נקיות בגין הפרת חוזה השכירות, שכן כאמור, נושא זה נמסר על ידי הצדדים לבוררות.

 ד.        מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המבקש שהשקיע בבית הקפה סכומי כסף ניכרים ואף רכש זכיון מ"קופי שופ". בזיכיון יש התחייבות כלפי רשת "קופי שופ" כי יקבל בלעדיות בקניון, ואי עמידה בתנאי עלולה לבטל הזכיון.

            המשיבה 1 חתמה על הסכם השירות עם המשיב 3 אף שהיתה מודעת לסעיף הבלעדיות ולסכסוך התלוי ועומד. המשיב 3 היה מודע לכך כי בקניון קיים בית קפה נוסף. המשיב 3 השקיע במקום סכום מסוים בציוד והתחייב לדמי שכירות אולם אין בפני נתונים על סכומי ההשקעה כיוון שהמשיב 3 לא הגיש תצהיר, ובעדותו בביהמ"ש לא העיד על השקעותיו. מנתונים אלה ברור כי הנזק המיידי הצפוי למבקש עולה על זה הצפוי למשיבים.

8.         לאור האמור, צו המניעה הזמני שניתן ביום 19.10.05 עומד בעינו, ונאסר על המשיבים 1, 3 לפתוח בית קפה או דוכן קפה במתכונת שפתח משיב 3, וזאת עד למתן החלטה אחרת. כמו כן נאסר על משיב 2 להפעיל את בית הקפה של משיב 3 בקניון הפסגה.

9.         בישיבת בית המשפט מיום 30.10.05 אמר משיב 2 כי חדל לעבוד בבית הקפה של המשיב 3, ולפיכך בשלב זה, לא אטיל עליו חיוב נוסף כפי שהתבקש בבש"א 3436/05.

המשיבה 1 תישא בהוצאות בקשה ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,000 ש"ח + מע"מ.

ניתנה היום כ"ח בתשרי, תשס"ו (31 באוקטובר 2005) בהיעדר הצדדים.