החלטה בתיק בשא 3337/05

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הש' בן חמו), אשר ניתנה ביום 4.9.02 בת.א. 9623/97. 

            המבקש טען כי פסה"ד נמסר לו רק ביום 31.10.05, כאמור באישור שצורף לבקשה, לפיו פסה"ד נשלח רק לאחר תשלום המחצית השניה של האגרה על ידי התובע.

נימוקי הבקשה הם כדלקמן:

א. מצבו הכלכלי של המבקש הוא בכי רע, והוא לא הצליח לארגן אפילו את התשלום של המחצית השניה של האגרה לצורך קבלת פסה"ד עד לאחרונה.

ב. המבקש הוא אב ל- 6 ילדים ועול פרנסתו נופל אך ורק אל שכמו, מאחר שאשתו עקרת בית. המבקש פוטר ביום 1.1.04 ונותר ללא מקור פרנסה.

ג. בנוסף לכך, המבקש הוא חולה סכרת והיפר כולסטרולמיה, ומחלותיו גורמות לו להוצאות רבות.

ד. למבקש אין נכסים כלשהם למעט ריהוט מינימלי בביתו.

ה. המבקש פנה לקבלת הלוואות, אך איש מהאנשים אליהם פנה לא הסכים להלוות לו כספים, מאחר שידעו שהוא אינו מסוגל להחזיר הלוואה שייקח.

2.         המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח - 1987 (להלן: התקנה), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה.

המבקש לא צירף מסמך כלשהו להוכחת טענותיו, לא צירף דפי חשבון מששת החודשים הקודמים להגשת הבקשה, לא צירף אישור בנק בקשר לפקדונות וחסכונות, ולא צירף מסמך שיעיד על מסגרת האשראי בחשבונו.

ב. המבקש מיוצג ע"י עו"ד פרטי, וחזקה על מי שידו משגת לממן ייצוג ע"י עו"ד, שיכול לשלם אף את אגרת בית המשפט.

ג. מכל האמור לעיל עולה, כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה.

ד. לעניין הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, המשיבה מתירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

3.         המשיבים מתנגדים לבקשה מהטעמים כדלקמן:

א. המבקש פתח בהליכים נגד המשיבים עוד בשנת 94', התיק עבר גלגולים רבים ונידון על ידי מספר שופטים, כאשר סיכומי הצדדים הוגשו עוד בשנת 02'. במאי 04' התברר למשיבים כי המבקש לא שילם את המחצית השניה של האגרה לפני מועד ההוכחות, וזאת מבקשה לפטור מהמחצית השניה של האגרה שהגיש המבקש, כשהוא נהנה למעשה מניהול הליך ללא תשלום אגרה במועד. בקשתו נדחתה, והוא אף הגיש בקשה לעיון חוזר, הליך אשר גרר את המשיבים לתגובה נוספת. רק בשל מחדלי המבקש יש לדחות את הבקשה על הסף.

ב.  לגופו של עניין, אין בבקשת המבקש כדי לפטור אותו מאגרה או מהפקדת ערובה, בין השאר מהנימוקים שצויינו בהחלטות בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקש לפטור מאגרה.

ג. על המבקש פטור מאגרה למצות את מלוא האפשרויות לגייס כספים ממקורות אחרים, והוא לא עשה כן.

ד. בנוסף לכך, סיכויי הערעור על החלטת בית משפט קמא שלא להרים את המסך בין המשיבים נמוכים, מאחר שהמגמה היא לצמצמם את הפגיעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.