- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בשא 3328/04
|
בש"א, א בית משפט השלום באר שבע |
3328-04,5382-02
17.5.2005 |
|
בפני : נחמה נצר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פלח לבנה |
: 1. מעלה עומרים - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
המבקשת, היא התובעת, עותרת בשלב זה להעברת הליך זה לדיון בפני בית הדין האזורי לעבודה, בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב].
התביעה הוגשה לראשונה לביהמ"ש השלום מאחר והתובעת סברה כי עילת התביעה היא רשלנות המיוחסת לנתבעת 1 - מעבידתה, אשר לא ביטחה את התובעת בביטוח בגין אובדן כושר עבודה ואילו הנתבעת 2 צורפה כבעל דין להליך מאחר ולטענת התובעת, ביטול חוזה הביטוח עמה, על ידי הנתבעת, נעשה שלא כדין וכי קמה לה הזכות שביהמ"ש יאכוף על הנתבעת 2 את הפוליסה הכוללת מתן פיצוי במקרה של אי כושר עבודה, זאת ללא כל סייג או הגבלה.
במסגרת קדם המשפט הראשון טען ב"כ הנתבעת 1 כי הסמכות העניינית היא של בית הדין לעבודה בלבד, מאחר ועילת התובענה נעוצה ביחסי עובד - מעביד בין התובעת לבין הנתבעת 1.
ב"כ התובעת בעתירתו דנן, מצהיר כי לאחר שבחן הסוגיה, הגיע הוא למסקנה כי דין התביעה להתברר בבית הדין לעבודה, זאת בהתבסס על פרשנות מרחיבה להוראות סעיפי 24(א)(1) ו-24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן-"חוק בי"ד לעבודה), מאחר ומעשיה הרשלניים של הנתבעת 1 הובילו לשלילת הזכויות הסוציאליות אשר מעוגנות בהסכם העבודה של התובעת עם הנתבעת 1.
ב"כ הנתבעת 1 בתגובתו לבקשה, טען כי לא ניתן להעביר תביעה מבימ"ש אזרחי לבי"ד לעבודה , אשר כלל לא הוקם עפ"י חוק בתי המשפט [נוסח משולב] ועל כן, לדעתו, יש לצוות על מחיקת התובענה על הסף.
בתשובתו לתגובה, בהסתמכו על לשון סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, לפיו "רשאי הוא להעבירו לבימ"ש או לבי"ד אחר", טוען ב"כ התובעת כי ביהמ"ש זה רשאי לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, מאחר ובית הדין האזורי לעבודה הוא חלק מהטריבונלים אליהם מכוונת הוראת הסעיף.
כידוע, הסמכות העניינית של בתי-המשפט האזרחיים נקבעת עפ"י הוראות חוק בתי-המשפט (נ"מ), סעיפים 40(1) ו - 51(א)(2), כאשר המבחן לקביעת הסמכות הוא מבחן הסעד ולא מבחן העילה.
בית הדין האזורי לעבודה הוקם בחוק בי"ד לעבודה, תשכ"ט-1969. סעיף 24 לחוק בי"ד העניק לבית-דין סמכויות שיפוט מפורשות וייחודיות.
מפאת חשיבותה של ההוראה, אביאה כלשונה:
|
24. (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; |
סמכות בית דין אזורי |
בהידרשו לסוגיית היקף סמכותם של בי"ד לעבודה, השופט מ' גולדברג בספרו "דיני עבודה", כרך
2 (אוקטובר 2003, עמ' 20) מביע דעתו, לפיה:
"בתי דין לעבודה, סמכותם מוגדרת ועל כן גם מוגבלת. מאחר וסמכותו של בית דין לעבודה סייגים לה ובתחום המסויג סמכותו ייחודית, יש לפרש את סעיפי החוק הקובעים את סמכותו העניינית פירוש דווקני, כי על ידי הענקת סמכותו לבי"ד לעבודה מוצא הענין מסמכות בתי משפט אחרים."
ובהמשך,
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
