החלטה בתיק בשא 3215/07

הבקשה :

בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט מיום 10/10/07 בבש"א 2512/07, בה נקבע כי המבקשים (המשיבים שם) - הם בעלי המניות בחברה שבפירוק, ייחקרו על ידי המפרק בבית המשפט, זאת לאחר שהמפרק יכין לכל אחד מהמבקשים שאלון בכתב, אשר יימסר לבית המשפט ולמבקשים בפתח חקירתם, והם ישיבו על השאלות לפרוטוקול בית המשפט, וכי המפרק יודיע לבית המשפט תוך 7 ימים אם על המבקשים להגיע לדיון עם מסמכים.

המבקשים - לפי בקשתם דנא - מתעתדים להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, ועל כן מבקשים לעכב ביצועה, עד למתן החלטה בבקשת רשות ערעור.

טענות המבקשים :

המבקשים טוענים כי קיומה של החקירה עת מוגשת בקשת רשות ערעור על עצם קיומה, מייתרת למעשה את הדיון בבקשת רשות הערעור, שהרי באם תתקיים חקירה ולאחריה יזכו המבקשים בערעור, ייהפך הליך הערעור - הלכה למעשה - לחסר ערך.

המבקשים טוענים כי סיכויי הבר"ע טובים, מאחר ולטענתם אין לבעל דין זכות קנויה לפנות בדרישות וחקירות לצד שכנגד טרם פתיחת ההליך המשפטי, הם נחקרו בעבר על ידי עו"ד וולך אשר שימש כמנהל מיוחד ומסרו גרסתם ונערך דו"ח מטעם רו"ח.

עוד טוענים המבקשים כי סעיף 288 ל פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), מסמיך את המפרק לחקור את בעלי המניות והמנהלים, על מנת לברר את הסיבות לקריסתה הכלכלית של החברה, בעוד שבמקרה שבפנינו מדובר בחברה הנמצאת בהליכי פירוק בשל "מבוי סתום" בין בעלי מניותיה.

בנוסף טוענים המבקשים כי ניהול חקירתם בחסות בית המשפט מהווה יתרון בלתי הוגן למפרק, אשר מנסה "לדוג" ראיות, ולחלץ גרסה התומכת בעמדתו ומאפשרת לו לפתוח בהליכים משפטיים נגד המבקשים, כשטענה זו מקבלת משנה תוקף מאחר והם מסרו בעבר גרסתם, כמפורט לעיל.

דיון :

כידוע, הכלל בכל הנוגע לעיכוב ביצוע פסק דין או החלטה שיפוטית הוא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), וכי רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק הדין. עיכוב הביצוע יינתן כאשר המבקש מצליח להראות, כי באם לא יעוכב פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו, או בענייננו בקשת הרשות לערער, תתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 אלי עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ (1) 668; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 איתן חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403).

על המבקשים להראות, בנוסף לכך שסיכויי הבקשה לרשות ערעור טובים, כי קיומה המיידי של החלטת בית המשפט עליה מתבקשת הרשות לערער, תסב להם נזק בלתי הפיך, או כזה שיהיה קשה לתקנו, במידה ובקשתם תתקבל. (וראו: רע"א 9085/96 יעקב אוסטרי נ' טופר מפעלי אופנה (1977) בע"מ, לא פורסם; בש"א 3158/91 שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5), 499).

סיכויי בקשת רשות הערעור :

עיון בבקשת המבקשים על נספחיה, כמו גם בטענות הצדדים במסגרת בשא 2512/07, שם החלטתי על קיום חקירת המבקשים בהתאם לשאלון שיימסר בכתב עובר לחקירה על ידי המפרק, מלמד כי סיכויי בקשת רשות הערעור, לדידי, אינם טובים.

סעיף 288 (א) לפקודת החברות קובע:

"בית המשפט רשאי בכל עת, לאחר שמינה מפרק זמני או לאחר שנתן צו פירוק, להזמין נושא משרה בחברה או כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול, לדעת בית המשפט, למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ורשאי הוא לחקור אותו באזהרה בכל הענינים האלה, בעל פה או בשאלון שבכתב, לרשום את תשובותיו ולדרוש שיחתום עליהן."

בית המשפט מוסמך להעביר סמכות זו לידי המפרק, אשר המידע בדבר מצבה של החברה נותן לו כלים לבחינת עסקיה, הסיבות שהביאו לקריסתה, ואת שאלת קיומה של תשתית לצורך גיבוש עילות תביעה מצד החברה. סמכות זו מאפשרת למפרק לבצע את תפקידו, קרי, פירוק החברה, ביעילות במהירות ובעלות כספית מינימלית (ראו ע"א ‎1211/96 עו"ד יורם כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב(1) 481, (להלן:"הלכת נשיונל").

כך נאמר בע"א 2907/90 אריאל מיכלמן נ' שלמה זיו ואח', פ"ד מו (4) 725, 729: 

"אכן, דרך מקובלת היא, שבית המשפט מעביר את ביצוע החקירה לפי סעיף 288 לפקודה למפרק, ומתפקידו של האחרון לברר ולגייס את כל האינפורמציה האפשרית בחקירה זו".

ובהמשך נאמר: