החלטה בתיק בשא 3187/08

א.         מחלוקת נטושה בין באי-כח הצדדים באשר לשאלות הבהרה שהכין ב"כ התובעת במכתבו מיום 4/2/08 למומחה הרפואי השיקומי מטעם בית-המשפט פרופ' צ.ה. וינגרדן.

לטענת ב"כ הנתבעת אין להתיר משלוח שאלות אלה הואיל ולא זו בלבד שהכמות שלהן רבה, אלא שברור הוא שהן לא נועדו כהבהרות אלא כחקירה של ממש, שמקומה של דוכן העדים, ולא בדרך של התכתבות עם המומחה.

לדעת ב"כ הנתבעת אין בהמלצותיו של המומחה כל דבר בלתי ברור או דו-משמעי ולכן אין מקום להצגת השאלות (במובחן מחקירה נגדית בבית המשפט).

ב.         ב"כ הנתבעת מתייחס ספציפית לשאלות ההבהרה. כך, לדוגמא בלבד, טוען ב"כ הנתבעת שבענין תכיפות בהטלת השתן אין מקום להצגת שאלות בענין זה שהרי המומחה השיקומי אינו מומחה באורולוגיה, ומכל מקום אילו סברה התובעת שיש לה בעיה בתחום זה היתה פונה לטיפול רפואי מתאים ובמידת הצורך היתה מגישה בקשה, מבוססת על ממצאים, למינויו של מומחה באורולוגיה.

ג.          לגבי שאלות נוספות נטען על ידי הנתבעת שמדובר בתלונות שטענה התובעת בפני המומחה (עמ' 4 של חוות דעתו), ואין המדובר בקביעות של המומחה.

לגבי שאלות אחרות נטען שאין להעלות בפני המומחה השערות וסברות שלא נטענו בפני המומחה על ידי התובעת ואביה. לגבי שאלות נוספות נטען שאין להתיר נסיון להרחיב את מסגרת המלצותיו של המומחה מעבר למה שנקבע על ידו.

ד.         ב"כ התובעת מגיב על טענות אלה וכותב שחשוב לברר את היקפם המלא של צרכי השיקום בטרם פתיחת שלב הבאת הראיות. באשר לכמות הרבה של השאלות טוען ב"כ התובעת שהדבר נובע מן הנכויות הרבות והמורכבות שנקבעו לתובעת.

שאלות אלה לא נועדו לפגוע במהימנותו של המומחה אלא הן עוסקות בקביעותיו של המומחה המתבקש לפרט ולהבהיר את משמעות קביעותיו.

עוד טוען ב"כ התובעת, בהסתמך על דבריו של כב' המשנה לנשיא השופט א. ריבלין בספרו " תאונת הדרכים", מהדורה שלישית, עמ' 595, שמשלוח שאלות ההבהרה נועד לייתר, במידת האפשר, את הזמנת המומחה לחקירה נגדית בבית המשפט (וכן, רע"א 5276/06 יוחאי דנן נ. "הדר" ו"אבנר", תק-על 2007 (1), 606), אם כי נושאים מסויימים אינם מתאימים לשאלות הבהרה, כגון, מהימנותו של המומחה (שם, בעמ' 598).

בתגובה לתשובתו של ב"כ התובעת טוענת הנתבעת שהשאלות שנשלחו כלל אינן שאלות הבהרה כי אם חקירה נגדית, ובחלקן לפחות אין הן עוסקות בצרכיה של התובעת ואינן נדרשות לפירוט או הבהרת קביעותיו של המומחה.

ו.          עיינתי בטיעוניהם המפורטים של ב"כ שני הצדדים, בחוות דעתו של המומחה השיקומי, בשאלות המוצעות על ידי ב"כ התובעת, בנימוקי ההתנגדות של ב"כ הנתבעת, בתגובתו של ב"כ התובעת, ותשובת ב"כ הנתבעת.

בעיקרו של דבר, וככלל, גם אני סבור שיש מקום לאפשר הצגת שאלות הבהרה למומחה רפואי מתוך מגמה שיהא בהן כדי לייתר במידת האפשר את הצורך בהזמנתו של המומחה הרפואי לחקירה נגדית או שיהא בהן לפחות כדי לצמצם צורך זה, ואף יהא בכך כדי לסייע בידי בית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ובלבד שאין בשאלות אלה נושאים שראוי להעלותם אך ורק במסגרת חקירה נגדית בבית המשפט, כגון, בחינת מהימנותו של המומחה הרפואי, כאמור בנימוקי תגובתו של ב"כ התובעת.

ז.          על יסוד האמור לעיל בחנתי את השאלות שמבקש ב"כ התובעת להציג למומחה השיקומי ואת טעמי ההתנגדות של ב"כ הנתבעת.

לא ראיתי מקום למנוע הצגתן של השאלות מס' 1, מס' 2 ומס' 3, בחלק הכללי שבשאלות ב"כ התובעת.

אין פגם בקבלת עמדתו של המומחה השיקומי באשר לשאלות אלה.

ח.         שאלה מס' 4 עניינה טענת התובעת בדבר תכיפות בהטלת שתן. 

            אינני סבור שיש להתיר הצגת שאלה זו.

המומחה מתייחס כמובן לתלונתה של התובעת באשר לתכיפות במתן שתן, אך מציין גם בפרק הסיכום שתלונות התובעת באשר למערכת השתן לא עברו ככל הנראה הערכה    (עמ' 6) וממליץ בעמ' 7 של חוות דעתו על בירור התכיפות במתן השתן.

אינני סבור שיש להציג למומחה השיקומי את שתי השאלות שבסעיף 4 לשאלות ב"כ התובעת כאשר בסוגיה זו לא היתה למומחה אפשרות לבחון את הדברים. המומחה ציין במפורש שהתובעת לא עברה בדיקה בתחום זה, וכי הוא ממליץ על בירור התכיפות במתן השתן.