החלטה בתיק בשא 3183/05

1.         בפני בקשת המערער להורות על עיכוב ביצוע פס"ד בת.א. 1680/00 בבית משפט השלום בעפולה שניתן ע"י כב' השופט בן חמו, (להלן: פסה"ד), עד לאחר הכרעה בערעור, וכן להורות על עיכוב הליכי הוצל"פ שננקטו בעקבות פסה"ד.

            נימוקי הבקשה הם כדלקמן:

א.      המבקש הגיש ערעור על פסה"ד, ובקשתו לעכב ביצועו נדחתה על ידי בית המשפט קמא.

ב.      למבקש סיכויים טובים להצליח בערעור.

ג.        אם המבקש יזכה בערעור, יקשה עליו להשיב את המצב לקדמותו ולגבות מהמשיב 2 (להלן: המשיב) את הסכומים שישולמו, בין היתר בשל העובדה שלמשיב אין מקורות הכנסה כלשהן, ולמיטב ידיעתו, הוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של המל"ל.

2.         המשיב מתנגד לבקשה מהטעמים דלקמן:

המשיב הגיש תביעה כספית בגין נזק שגרם המשיב מס' 1 לרכבו, והאחרון הגיש הודעת צד ג' נגד המערער, אשר היה סוכן הביטוח שלו, בעילת רשלנות.

המשיב חתם על הסכם פשרה עם המשיב 1, וההסכם קיבל תוקף של פס"ד. המשיב נקט בהליכי הוצל"פ נגד המשיב 1, והמשיך בהליכים נגד צד ג'.

אין למערער זכות לערער על הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד, והמחלוקת בין המשיבים אינה נוגעת לו ואינה פוגעת בזכויותיו.

3.         "העילה העיקרית העלולה להניע את בית המשפט לעכב את הביצוע היא, שאם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין, יהא זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמתו." (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 859).

"בעניין אחד סיכם בית המשפט העליון את ההלכות השונות בסוגיה שלפנינו כדלקמן: בקשה לעיכוב ביצוע של פסק-דין מחייבת עריכת איזון בין האינטרסים של הזוכה, למימוש זכויותיו לפי פסק הדין, לבין האינטרס של המפסיד להגשמת זכויותיו אם יזכה בערעור. בהתנגשות שבין אינטרסים אלה שמור מעמד הבכורה לאינטרס של הזוכה, כאמור בתקנה 466; עם זאת רשאי בית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין מקום בו הוכח לו שאם יזכה המערער בערעור לא תהיה אפשרות או יהיה קושי רב להשיב את המצב לקדמותו; אך בית המשפט רשאי שלא לעשות שימוש בשיקול הדעת לעכב גם במקרה זה, אם הערעור על פניו חסר סיכוי או אם עיכוב ביצועו של פסק הדין עלול לגרום לזוכה נזק העולה על הנזק בו ישא המפסיד כתוצאה מביצוע פסק הדין, או השווה לו. ...

בתצהיר המצורף לבקשתו חייב המבקש לפרט את הנסיבות המורות, כי ביצועו המיידי של פסק הדין עלול להסב לו נזק שאין לו תקנה. בית המשפט לא יסתפק בהצהרתו הסתמית, כי אמנם כן הוא הדבר, ללא פירוט וללא תיאור העובדות, אלא אם כן המסקנה עולה מטבע הענין, כגון שהיה פסק הדין פסק פינוי או פסק הריסת בית." (שם, בעמ' 862-861). 

4.         המערער לא ציין מה הנסיבות המורות כי ביצועו המיידי של פסה"ד עלול להסב לו נזק שאין לו תקנה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

אין די בטענה הכללית כי למיטב ידיעתו של המערער מתפרנס המשיב מקצבה של הבטחת הכנסה.

5.         באשר לטענת המערער בהודעת הערעור כי אין בהסכם הפשרה שהושג בין המשיבים כדי לחייבו, בהעדר ראיות לנזק, דין הבקשה להדחות בשלב זה של הדיון.

"7. הפשרה הוגדרה בפסיקת בית משפט זה כ"הסכם ליישוב סכסוך בין שני צדדים בתנאים אותם הצדדים רואים כהוגנים, אשר נעשה מתוך מודעות לאי וודאות עובדתית או משפטית, ואשר יש בו ויתורים הדדיים של כל אחד מן הצדדים על חלק מטענותיהם" (ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש אליאס ואח', פ"ד נא(591-590 ,577 (1 (להלן: פסק דין בן-לולו)). למוסד הפשרה נודעת חשיבות רבה הן לצדדים לסכסוך, הן למערכת המשפטית והן לציבור בכללותו. תכונה מרכזית בהסכמי פשרה, החשובה לענייננו, הינה סופיות הדיון באופן המבטא את מימוש ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים. נטילת אלמנט הסופיות מהסכם פשרה באופן המותיר פתח להתדיינויות משפטיות עתידיות, פוגעת בוודאות המשפטית, נוטלת את התמריץ העיקרי לעריכתם של הסכמים אלה, ובאופן כללי - מעקרת את המניע מאחורי סיומם של סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט (ראו: ע"א 226/87 זועבי נ' עבוד ניקולא ואח', פ"ד מג(719 ,714 (1; פסק דין בן-לולו, עמ' 593-590 ; רע"א 4932/97 אסרף נ' המגן חברה לביטוח, דינים עליון כרך נו, 959 פסקה 16 לפסק הדין; י' טירקל "'אחד לדין ואחד לפשרה' - על הפשרה ועל פסק דין על דרך הפשרה" שערי משפט ג(1) (תשס"ב) 13; D. Foskett The Law and Practice of Compromise (London, 4th ed., 1996) .((90 )

8.משנכרת וקוים הסכם הפשרה והניזוק קיבל לידיו את הפיצוי עליו הוסכם, מוצו זכויות הצדדים, וזאת בין אם סכום הפשרה היה גבוה מהנזק בפועל ובין אם היה נמוך ממנו (ד' פרידמן ונ' כהן חוזים (חלק ב', תשנ"ג) 737-736).

בית המשפט לא יאות לפתוח את ההסכם לתביעה מחודשת מצידו של הניזוק אלא במקרים נדירים - שענייננו אינו נמנה עליהם - בהם נשמטה הקרקע העובדתית שעמדה בבסיסו של הסכם הפשרה או שהוכח כי ההסכם היה נגוע במרמה או בטעות (ע"א 624/80 אמינה עבד אמארה נ' ציון נמני, פ"ד לז(614 ,606 (2; רע"א 4932/97)".

            (רע"א 7817/99 - אבנר איגוד לביטוח ואח' נ' קופת חולים מכבי ואח' . פ"ד נז(3), 49 ,עמ' 60-61).