החלטה בתיק בשא 3132/05

1.         זוהי  בקשה למתן הוראות של הנאמן על נכסי החייב, עו"ד ראובן שרגיל, בה הוא מבקש שבית המשפט יורה לו להגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים של החייב  ושל אשתו המשיבה; הדירה מצוייה ברח' הרצל 103 קרית-שמונה וידועה כחלקה 1 בגוש 13164 (להלן: "הדירה").

העילה העומדת בבסיס הבקשה הנה, כי מימוש דירת המגורים של החייב הינה הדרך היחידה לפרעון חובותיו.

2.         בתגובתו מתנגד החייב לבקשה, שכן לטענתו, לא יהיה במכירת הדירה  כדי להביא לפרעון החוב, אלא לקבלת סכום נמוך ביותר המוערך בסך 7,000 $ עד 17,000$ בלבד, כאשר מאידך, החייב מצרף לתגובתו הצעת הסדר המאפשרת קבלת הלוואה ממוסד פיננסי אשר תביא לקופת פשיטת הרגל סך 100,000 ש"ח. עוד נטען בתגובה, כי  הליך פירוק השיתוף יכול לגרום לפירוק משפחתו של החייב.

            לתגובה אף צורפה חוו"ד של שמאי מקרקעין, אשר שם את שווי זכויות החכירה בדירה בגבולות 125,000$.

3.         המשיבה, אשתו של החייב, מצטרפת לתגובת בעלה, שאין טעם בהליך פירוק השיתוף שעה שמוצע הסדר אשר יביא לקופת פשיטת הרגל סכום גבוה מזה אשר יגבה במסגרת הליך מכירת הדירה. עוד טוענת המשיבה, כי מכירת דירתם תביא עליהם הרס מוחלט.

4.         ב"כ הכנ"ר הודיע שאין בדעתו להתערב בהליכים הנוגעים בבקשה דנן.

5.         הנאמן בתגובתו טוען, כי במידה והחייב מעוניין בהסדר נושים, עליו להגיש לכנ"ר הצעה בכתב בהתאם לסעיף 33 לפקודה, דבר שלא נעשה.

6.         בהודעתו מיום 25.1.06 הודיע ב"כ החייב, כי החייב הגיש בקשה מסודרת להסדר נושים והפטר מותנה בהתאם לסעיף 52 לפקודה; לפי הבקשה מוצע תשלום סך 170,000 ש"ח.

7.         ביום 28.2.06 התקיימה אסיפת נושים לשם דיון בהצעת ההסדר שהגיש החייב וההצעה נדחתה פה אחד.

8.         לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, בתגובות ובתשובות שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין בידי בשלב זה להעתר לבקשה.

            התכלית מאחורי מימוש דירת המגורים של החייב, הינה הכנסת סכום מירבי לקופת פשיטת הרגל לצורך פרעון חובותיו של החייב, בשים לב לכך, שאין לו לחייב נכסים אחרים למימוש.

            החייב ואשתו מציעים סכום נטו לקופת הפש"ר, סך 170,000 ש"ח, בנוסף לסכום שהצטבר עד כה בקופת הפש"ר, כשהצעתם זו נתמכת בחוו"ד שמאי מקרקעין, לפיה שווי זכויות  החכירה שלהם בנכס הינו בגבולות 125,000$; עוד מציין השמאי בחוות-דעתו , כי במידה והדירה תמכר בהליך של כינוס נכסים נכון יהיה להפחית משוויה עד 20%. כמו כן, מציין השמאי, שיש להביא בחשבון תשלום מס שבח במידה ואין פטור ותשלום חידוש יובל לממ"י, סכום המוערך בסך 8,500$. ב"כ החייב סבור, כי בנסיבות אלה, לא יהיה במכירת הדירה אלא קבלת סכום נמוך ביותר המוערך בסך 7,000$ - 17,000$.

9.         הדירה הינה בבעלותם המשותפת של החייב ושל המשיבה, כך ששווי זכותו של החייב בדירה מוערך בסך 62,5000$. בעת מימוש הדירה יש להביא בחשבון, כפי שמציין השמאי בחוות-דעתו, הפחתה של 20%  (היינו, סך 12,500$) ותשלום חלקו של החייב למינהל (בסך 4,250$); לאחר ניכוי הסכומים  הנ"ל, היתרה תעמוד ע"ס 45,750$. מסכום זה, יש להפחית גם את ההוצאות בגין תביעת הפרוק והליך המימוש כולו, ויש להפחית גם שכר דירה לתקופה מסויימת בגין דיור חלופי (ראה: סעיף 5 לבקשת הנאמן), כך, שאין זה בטוח כלל, שהיתרה שתוותר בקופת הכינוס תעלה על סכום הנטו המוצע ע"י החייב (בסך 170,000$).

10.        משכך, אין בידי להעתר לבקשה.

            הדרך פתוחה בפני הנאמן להגיש בקשה חדשה בצירוף חוות-דעת שמאי ולשכנע, כי היתרה שתוותר בקופת הכינוס כתוצאה ממימוש זכותו של החייב בדירה היא משמעותית ומצדיקה מתן הוראה לפירוק השיתוף ולמימוש זכותו של החייב בדירה.

11.        בינתיים מתבקש המנהל המיוחד, רו"ח אמיר גולן, לבדוק את תביעת החוב של הנושה.

ניתנה היום ח' בסיון, תשס"ו (4 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

                                                                                __________________