החלטה בתיק בשא 2768/05

1.         בפנינו בקשה למחיקה על הסף של הערעור שהגישו המשיבים בע"א 1319/04 בבית משפט זה, וזאת משני טעמים, האחד כי הערעור הוגש לאחר שחלף המועד להגשתו, והשני כי פסק הדין נשוא הערעור הינו "החלטה אחרת", שהערעור עליה ברשות, ולא "פסק דין", עליו הערעור בזכות.

2.         המשיבים בתגובתם התנגדו לבקשה.

3.         באשר לטענה הראשונה: המבקשים טענו כי המשיבים ידעו על קיומו של פסק הדין כבר לפני שהומצא להם פורמלית, וזאת כאשר בתאריכים 24/05/05 - 07/06/05 הגישו לבית משפט קמא שתי בקשות בקשר לאותו פסק דין, ועל פי הפסיקה יש למנות את תקופת הערעור מיום 07/06/05, לכן אם נמנה את הארבעים וחמשה ימים מתאריך זה תוך הפחתת ימי הפגרה ועד הגשתו בפועל ביום 07/09/05, יצא כי המועד להגשת הערעור חלף.

            טענה זו דינה להדחות, וזאת מהטעם הפשוט כי המבקש לא צירף כל תצהיר לשם תמיכה בעובדות הנטענות, ואף לא טרח לצרף עותק של הבקשות אשר לטענתו הוגשו על ידי המשיבים בבית משפט קמא.

            באשר לטענה השניה: הלכה מימים ימימה שהשתרשה בבית המשפט העליון קבעה, כי המבחן לבדוק אם המדובר בהחלטה אחרת או פסק דין, הוא מבחן דיוני המבדיל בין החלטה המסיימת את הדיון בתיק לבין החלטה שאינה מסיימת את הדיון בתיק (ראה ע"א ת.א.ת. תעשיות בע"מ ו- 5 אח' נ. ערן שדך, תק-על (2000) 2135). בע"א 1110/01 של בית משפט זה מבואות טל בע"מ נ. גן הצפון בע"מ ואח' (טרם פורסם), ובהסתמכו על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון נקבע כי:

"בהליך של פירוק נקבע במפורש כי ביהמ"ש שדן בתביעה לפירוק שיתוף אינו מסיים את מלאכתו עם מתן החלטת מכירה או החלטה בדבר פירוק השיתוף, כל עוד לא נסתיימו כל ההליכים הכרוכים בביצוע פירוק השיתוף". (סעיף 6 להחלטה).

            ברע"א 183/89 קמחי נ. קמחי, פ"ד מג (2) 95, בעמ' 97 נקבע:

"שאין בית המשפט הדן בתביעה לפירוק שיתוף, מסיים את מלאכתו עם החלטת המכירה (או ההחלטה על פירוק השיתוף) כל עוד לא נסתיימו כל פעולות "העזר" הכרוכות בביצועה".

            גם בע"א 613/78 אניס נגד פוירשטיין, פ"ד לד (1) 32, בעמ' 35 נקבע:

"בהפעילו כוחותיו לפי סימן ב בפרק "ה" של חוק המקרקעין תשכ"ט - 1969, ממלא בית המשפט מתחילת ההליך ועד סופו מעין תפקיד מעורב של פוסק ושל מבצע פעולות בעלות אופי מנהלי שאין להפריד ביניהם הפרדה "חלקה".

            בהמשך בעמ' 36 נקבע:

"ועדיין תפקידו של בית משפט השלום בדונו במשפט חלוקה לפי סעיף 28 (א) (3) של חוק בתי המשפט תשי"ז - 1957 הוא תפקיד מעורב שיש בו גם יסודות של פסיקה וגם עשיית הסדרים מנהליים שאינם מצריכים הפעלת שיקול דעת שיפוטי, מכאן שגם כיום מוסיף בית משפט השלום לפעול כבית משפט עד לפירוק הסופי של השיתוף והחלטת המכירה, היא עצמה עדיין אינה סוף פסוק בהליכים התלויים לפני בית המשפט".

המשיבים בענייננו הגישו את הערעור הנדון על החלטת בית משפט קמא מיום 26/04/05 על פיה הורה בית משפט קמא על פירוק השיתוף בחלקה נשוא הדיון. בנוסף מונה שמאי לשם קביעת תשלומי האזון בין הבעלים השונים. בנסיבות אלה ועל פי ההלכה הפסוקה, בית משפט קמא טרם סיים את מלאכתו, לכן יש לראות בהחלטה נשוא הערעור כהחלטה אחרת ולא פסק דין חלקי. נוסיף עוד, כי סימן "ב" של פרק "ה" לחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 הדן בפירוק שיתוף כולל את סעיף 39 הדן בתשלומי איזון, דבר המלמד כי מתן החלטה של פירוק שיתוף אינה מסיימת את ההליך כל עוד לא נקבעו על ידו תשלומי האזון. לאור זאת, החלטת בית משפט קמא לפירוק השיתוף הינה החלטה אחרת שאינה מסיימת את מלאכתו של בית המשפט, ואילו החלטתו בדבר מינוי שמאי לקביעת תשלומי האזון, מהווה פעולת עזר הכרוכה בביצוע פירוק השיתוף.

בשולי הדברים, ראוי לציין כי על פי האמור בתגובת המשיבים, בית משפט קמא נתן ביום 14/09/05, ובמסגרת אותו תיק נשוא הערעור, החלטה לעניין תשלומי האזון, דבר אשר תומך במסקנה הנ"ל על פיה ההחלטה נשוא הערעור אינה פסק דין אלא המדובר בהחלטה אחרת בה בית משפט קמא לא סיים את מלאכתו.

4.         מאחר ולא ניתנה כל רשות להגשת ערעור על החלטה אחרת, לכן דין הערעור להימחק על הסף.

5.         אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אנו מורים על מחיקת הערעור על הסף שהגישו המערערים בע"א 1319/04 בית משפט זה, והננו מחייבים את המשיבים לשלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ש"ח + מע"מ כחוק נכון להיום.

6.         המועד שנקבע לשמיעת הערעור ביום 10/10/05, מבוטל בזאת.

ניתנה היום ג' בתשרי, תשס"ו (6 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.

            המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.