החלטה בתיק בשא 269/07

בית הדין הארצי לעבודה

חברה קדישא לעדת הבבלים, עמותה רשומה                           המבקשת

1.         מזל פרץ

2.         עזבון המנוח אברהם פרץ ז"ל                                        המשיבים

בפני: השופט עמירם רבינוביץ, השופטת נילי ארד, השופט שמואל צור

           נציג עובדים מר יצחק הרפז,        נציג מעבידים מר עקיבא מוזס   

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1.         המבקשת הינה עמותה רשומה אשר נוסדה על ידי בני העדה הבבלית ומעניקה שירותי לוויה וקבורה בירושלים. המשיבים, בני זוג, עבדו בשירות המבקשת במהלך תקופות שונות עד שנת 2005, מועד בו הסתיימה העסקתם.

2.        בבית הדין האזורי בירושלים התבררה תביעה שהגישו המשיבים נגד המבקשת לסכומי כסף שונים המגיעים להם, לטענתם, בקשר לתקופת עבודתם אצל המבקשת וסיומה. במהלך הדיון הסמיכו הצדדים את בית הדין לפסוק לפשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 החל בבית הדין לעבודה. בהתאם להסכמה זו ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לחקור את המצהירים, פסק בית הדין האזורי (השופט אייל אברהמי; ע"ב 2670/05) כי על המבקשת לשלם למשיבים פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה והוצאות המשפט .

3.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל, הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 11.4.07, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.

4.         המבקשת טוענת, כי סיכוייה לזכות בערעור טובים, שכן עניין אי מתן הנימוקים לא עלה לדיון וממילא היא לא הסכימה למתן פסק הדין ללא נימוקים. עוד עמדה המבקשת בהרחבה על נימוקים שונים אשר יש בהם, לטענתה, כדי להצביע על כך שסיכוייה לזכות בערעור טובים. מוסיפה המבקשת וטוענת כי לאחר מתן פסק הדין בבית הדין האזורי נפטר המשיב ומאחר ובפועל טרם ניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, אין היא יכולה לבצע את פסק הדין כלפי יורשיו.

5.       המשיבים מתנגדים לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענים כי המבקשת לא הצביעה על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו. לטענתם, המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת באשר למצבם הכלכלי. המשיבים מוסיפים וטוענים כי סיכויי הערעור של המבקשת קלושים, שכן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בפסיקה לפשרה, אלא אם הוברר כי נפלה בפסק הדין טעות בולטת. לטענתם, בית הדין האזורי פסק לפשרה, בהסכמת הצדדים שהיו מיוצגים, לאחר שניתנה להם האפשרות לחקור את המצהירים בחקירה נגדית. בנוסף, טוענים המשיבים כי ייגרם להם נזק משמעותי אם יעוכב ביצוע פסק הדין המחייב את המבקשת לשלם להם זכויות, המעוגנות במשפט העבודה המגן. המשיבים מציינים כי לאחר מתן פסק הדין נפטר המשיב ובהתאם לצוואתו כל הרכוש הועבר לרעייתו המשיבה, ובימים אלו מתנהלים הליכים לקיום צוואתו.    

6.         הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את מימוש פסק דין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשמדובר בחיוב כספי. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם).

7.          לאחר שנתנו דעתנו לבקשה ולתגובה עליה, כמו גם לפסק הדין של בית הדין האזורי, אנו מחליטים לדחות את הבקשה. המקרה שלפנינו אינו בא במסגרת החריג לכלל האמור. לא עלה בידי המבקשת להוכיח - ולו לכאורה - כי אם תשלם את הסכום בו חויבה, יקשה עליה להיפרע מן המשיבים. אשר לסיכויי הערעור, גם בעניין זה הכף נוטה לטובת המשיבים שכן ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בפסיקה לפשרה המבוססת על הסכמת הצדדים.

8.         סוף דבר - הבקשה נדחית. תשלום הכספים המגיעים למשיב ישולם ליורשיו בהתאם לצו קיום צוואה אשר יינתן כחוק. המבקשת תשא בהוצאות המשיבים בקשר לבקשה זו, בלי קשר להליכים האחרים, בסכום של 1,000 ש"ח.

ניתנה היום יב' אייר, תשס"ז (30 אפריל, 2007), בהעדר הצדדים.