חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בשא 25379/05

: | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
25379-05
22.2.2007
בפני :
ד. קרת-מאיר

- נגד -
:
אלבלח בטי ואח'
 :
כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
החלטה

1. מהות הבקשה וטיעוני הצדדים:

מקור הדיון שבפניי הוא בבקשת המנהלת המיוחדת להורות על חלוקת כספים שהצטברו בקופת הפירוק של החברה על פי סדרי דין קדימה, ובכלל זה חלוקת כספים בדין קדימה למבקשים שהם עובדי החברה הזכאים לתשלום.

בבקשה נאמר כי תביעות החוב של עובדי החברה אושרו ושולמו על ידי המל"ל עד לתקרה המשולמת כגמלת פש"ר על ידי המל"ל. נותרו מספר עובדים אשר סכום תביעותיהם המאושרות עולה על סכום התקרה.

בבקשה נאמר כי מבקשים אלה זכאים לקבל כספים בדין קדימה מקופת הפירוק, בנוסף לכספים ששולמו להם על ידי המל"ל.

בקופת הפירוק יש די כספים כדי לשלם את דין הקדימה לעובדים ולכן התבקש בימ"ש להורות על ביצוע התשלום.

הכספים הועברו לקופת הכנ"ר, לאחר שהמנהלת המיוחדת ביקשה להשתחרר מתפקידה.

בתגובה לבקשה זו הודיע הנושה כי הוא מתנגד לבקשת העובדים לקבלת כספים מתוך סכומים המופקדים בקופת הכנ"ר וכי יש להעביר כספים אלה אליו.

הנושה טען כי הוא נושה מובטח, וכי הכספים המצויים בקופת הכנ"ר הם פרי מימוש ציוד אשר נרכש בכספים שהועברו לחברה על ידו והיה משועבד לטובתו. 

אם יש מקום להעביר את הכספים לגורם אחר מלבד הנושה, עליהם להיות מועברים לרשויות המס אשר החברה חבה להם חובות בסדרי גודל נכבדים, הקודמים לחובות כלפי נושים אחרים.

בתגובה להודעה זו, הודיע הכנ"ר כי נערכה פגישה עם הנושה במשרדי הכנ"ר. בסופה נדרש הנושה להמציא לכנ"ר את כל האסמכאות המעידות על טענתו כי הוא נושה מובטח.

בעקבות פגישה זו שלח ב"כ הנושה לכנ"ר חוו"ד באשר לטיב השעבוד אשר נרשם לטובת הנושה.

בחוות דעת זו הפנה הנושה להסכם אשר נחתם בין החברה לבין הנושה ביום 6.2.03 (להלן: "הסכם ההלוואה"), במסגרתו העמיד הנושה לחברה הלוואה בסך 300,000 דולר לשם רכישת מלאי חדש.

ההסכם ואגרת החוב הגדירו את השעבוד אשר יצרה החברה לטובת הנושה בגין אותה הלוואה כ"שעבוד צף וקבוע".

הנושה טען כי מדובר בשעבוד קבוע. בכל מקרה, מדובר בשעבוד להבטחת אשראי שאיפשר את רכישת הנכס וזאת לפי סעיף 169(ד) לפקודת החברות [נוסח חדש]  תשמ"ג - 1983 (להלן: "פקודת החברות").

לכן, יש לשעבוד מעמד של שעבוד קבוע והנושה זכאי לקבל את התמורה אשר התקבלה ממימוש המלאי.

בתגובה לחוו"ד זו הוגשה עמדה נוספת מטעם הכנ"ר, בה הפנה הכנ"ר להוראות הרלוונטיות לעניין השעבוד בהסכם שבין הצדדים ובאגרת החוב.

מסקנתו של הכנ"ר היתה כי מדובר בשעבוד צף ולא בשעבוד ספציפי.

ביום 14.9.06 התקיים דיון במעמד הצדדים, בו חזר ב"כ הנושה על עמדתו באשר למהות השעבוד.

ב"כ המבקשים, העובדים, הצטרף לעמדת הכנ"ר על פיה מדובר בשעבוד צף ולא בשעבוד ספציפי של הנושה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>