החלטה בתיק בשא 2525/06

מונחת בפני בקשה למחיקת הודעה לצד שלישי אשר שלח המשיב למבקשים, במסגרת תביעת רשלנות רפואית המתבררת כנגד המשיב דידן בבית משפט זה.

רקע

ביום 24.04.03, הגישו המשיבים 2-4 דכאן, תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד המשיבים 1 ו-5, וכנגד המבקש 2, בטענה כי עקב רשלנותם באבחון ליקויים בהתפתחותה העוברית של התובעת, לא הופסק הריונה של האם, והתובעת נולדה כשהיא סובלת ממומים קשים.

ביום 8.03.05, נדחתה בהסכמה התביעה כנגד בית חולים העמק, הוא המבקש 2 דידן.

ביום 22.01.06, כשנתיים ומחצה לאחר שהוגשה התביעה, דחה בית המשפט את בקשתו של המשיב להאריך לו את המועד להגשת הודעת צד שלישי כנגד בית חולים העמק. הבקשה נדחתה מן הטעם כי אין בחוות הדעת החדשה עליה סמך המשיב את בקשתו, כדי להצביע על הפרת חובה כלשהיא מצד בית החולים כלפי הניזוקה, ועל כן, לאור מכלול הנסיבות יהיה במשלוח הודעת צד ג' כדי לסבך את ההליך שלא לצורך.

ערעור אשר הוגש על החלטה זו, נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 3.07.06.

במסגרת אותה החלטה, נעתר בית המשפט לבקשת התובעים והתיר להם לתקן את כתב התביעה, ובהתאם, התיר לנתבעים להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמם אם יחפצו בכך.

משתיקנו התובעים את כתב תביעתם, הגיש המשיב דידן, ביום 22.02.06, כתב הגנה מתוקן מטעמו, ובמסגרתו אף שלח הודעה לצדדים שלישיים כנגד המבקשים.

כנגד הודעה זו, הוגשה בקשת המחיקה שבפני עתה.

טענות הצדדים

המבקשים מסכימים, כי ככלל, משתוקן כתב התביעה רשאי הנתבע לתקן את כתב הגנתו, אף מבלי ליטול לשם כך רשות מבית המשפט, והוא אף רשאי לכלול בכתב ההגנה המתוקן טענות הגנה חדשות אשר אינן נובעות מתיקון כתב התביעה. בכלל זה, הוא אף זכאי לשלוח הודעת צד שלישי אף אם לא נכללה בכתב הגנתו המקורי.

אלא שלטענת המבקשים, שונה המקרה שבפנינו מן הכלל, וזאת בשל העובדה כי אין מדובר בהודעת צד שלישי חדשה. במקרה דידן, כבר נתבקש היתר בית המשפט למשלוח ההודעה, ובקשה זו נדחתה לגופה, ולאחר שבית המשפט שקל את טענות הצדדים.

על כן, כך לטענת המבקשים, משלוח הודעת צד שלישי עתה, בחלוף למעלה משלוש שנים מיום שהוגשה התביעה, ולאחר שבית המשפט קבע כי אין מקום להגשתה, יהיה בה לא רק כדי לסרבל את ההליכים, אלא יהיה בכך משום עקיפת החלטת בית המשפט באופן מלאכותי ובלתי ראוי.

מנגד, מבסס המשיב את טיעוניו על שני אדנים. האחד, ההוראות הרלוונטיות בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), והשני, פסק דינו של בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט אור ברע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' סביון ואח', פ"ד נא(2) 656.

לטענתו, לשון תקנה 94 לתקנות, הקובעת כי משתיקן בעל דין את כתב טענותיו, קמה זכות לבעל הדין שכנגד להגיש כתב טענות מתוקן מטעמו, אינה מגבילה את התיקון לעניינים אשר נובעים מן התיקון הראשון. כזאת אף קבע בית המשפט העליון בפסק שין שיכון ופיתוח הנ"ל, בפוסקו כי מקום בו הזכות לבקש לשלוח הודעת צד שלישי, הינה זכות נילווית לזכות להגיש כתב הגנה, הרי שאף זכות זו אינה מוגבלת למשלוח הודעות הנובעות במישרין מן התיקון אשר נעשה בכתב התביעה.

דיון

תקנה 216 לתקנות קובעת :

"בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:

(1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;

(2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;

(3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי."

המועד להגשת הודעה לצד שלישי מכח תקנה 216, ללא נטילת רשות מבית המשפט, נקבע על פי תקנה 220(2) למשך פרק הזמן, אשר נקבע לנתבע להגיש את כתב הגנתו, אם לא נקבע מועד אחר על ידי בית המשפט. בפועל, התפתחה פרקטיקה מקובלת, לפיה ההודעה מוגשת במצורף לכתב ההגנה, שכן, על פי תקנה 220(א) יש לצרף אליה את העתקי כתבי הטענות שהוגשו.