החלטה בתיק בשא 2503/04

1.         החלטה זו ניתנת בהתאם להפניית ערכאת הערעור מיום 31.10.05 בהמשך להחלטתי מיום 27.12.04 אשר הורתה על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד נגד המבקש.

2.         בהחלטת כב' השופט טהר-לב בערעור שהגישה המשיבה על החלטתי, הוחזר אלי התיק לצורך שקילתה מחדש של שאלת המצאת כתב התביעה תוך מתן תשומת לב לנטל ההוכחה, כאמור בסעיף 7 (ג) להחלטת ערכאת הערעור ולהעדר גרסת המבקש שבשנת 1990 התגורר  בבאר-שבע -  בתצהיר התומך בבקשתו לבטל את פסק הדין.

3.         בהחלטתי מיום 6.11.05 אפשרתי לצדדים להגיש טיעונים משלימים בהמשך להחלטת כב' השופט טהר-לב.

4.         המשיבה הגישה טיעוניה ביום 28.11.05  והמבקש הגיש טיעוניו ביום 19.12.05.

5.         המשיבה בטיעוניה חזרה על טענותיה כי גרסת המבקש, בחקירתו הנגדית לענין מקום מגוריו בעת המצאת כתב התביעה, הינה גרסה שקרית, משלא נטענה בבקשתו לביטול פסק הדין.

            עוד טענה המשיבה כי נטל ההוכחה הינו על המבקש את ביטול פסק הדין ועליו חלה  חובת ההוכחה כי לא בוצעה לו המצאה כדין של ההזמנה לדין, וכי לזכות המשיבה עומדת החזקה שבוצעה למבקש המצאה כדין.

6.         המבקש טען בטיעוניו כי חקירת המצהיר הינה חלק מן הראיות ובית המשפט יכול להתרשם מחקירה זו ומאמינות העד.

            עוד ציין המבקש כי משלא התנגד ב"כ המשיבה לעדות המבקש לענין מקום מגוריו, הרי שאין לו להלין  אלא על עצמו.

            עוד טען כי היה על המשיבה להתנגד להרחבת החזית או שינוי החזית במועד מתן העדות ומשלא עשתה זאת לא תוכל לטעון בשלב מאוחר יותר לכך.

7.         תחילה אדון בשאלה בדבר העדר גרסת המבקש שבשנת 1990 לא התגורר בבאר-שבע, בתצהיר התומך  בבקשתו לבטל את פסק הדין.

            קביעת כב' השופט טהר-לב לענין זה הינה כי בהחלטתי לא היתה התייחסות לענין זה, וכי לעובדה זו יש משקל אותו יש לשקול במכלול הראיות.

8.         נראה לי כי משנחקר המבקש ע"י ב"כ המשיבה בעת הדיון על תצהירו, חקירת שתי וערב, ולנוכח מכשיר זה של חקירה נגדית, ומטרותיה, אני סבורה כי אין לייחס לעובדה האמורה בדבר החסר בתצהיר, משקל אשר יש בו כדי להוות נימוק לדחיית הבקשה.

9.         המשיבה מלינה על אופן מתן תשובת המבקש לענין מקום מגוריו של המבקש בתקופה הרלוונטית.

            עובדתית, לא חלקה המשיבה על תשובה זו, ולא ביקשה לפסול אותה במהלך הדיון, ואף לא טענה במהלך הדיון כל טענה לענין הרחבת החזית או שינוייה.

            בכל אופן לענין החקירה הנגדית על תצהיר, הרי שנפסק בע"א 654/83 מוסקוביץ נ' אברבנל, פ"ד לח (4) 134 כי:

                        " זכות זו לחקירה היא על כן מוחלטת ואין לבית המשפט

                        כל שיקול דעת באשר למניעת החקירה... הסייג היחיד שנקבע

                        בפסיקה לחובת בית המשפט להעתר לבקשת בעל דין

            לחקור בחקירה שכנגד, הוא כשברור מראש שהחקירה