החלטה בתיק בשא 2326/05

המבקשת, והמשיבה מס' 1 הינן מתחרות עסקיות בתחום ייצור מארזי פלסטיק.

המבקשת, הגישה כנגד המשיבים כתב תביעה, בו נטען כי המשיבים, או מי מהם, הפיצו מכתב ובו טענות שקריות בדבר איכות המוצרים מתוצרתה של התובעת.

במסגרת ההליכים אשר התנהלו בין הצדדים, הגישה התובעת, היא המבקשת דכאן, ביום 23.03.05, בקשה למתן צו כנגד המשיבים, להשיב בתצהיר לשאלון המשיבה, לגילוי ולעיון במסמכים. המשיבים, הסכימו למתן הצו, ובלבד שיינתן צו דומה כנגד המבקשת.

ביום 18.04.05, נתנה כבוד השופטת מויאל צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים, ולהשבה על שאלונים מטעם הצדדים, וזאת בתוף 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

ביום 18.05.05, הגישו הצדדים את תשובותיהם לשאלונים:

המשיבה דידן, השיבה על כ-32 שאלות מתוך כ-43 שכלל השאלון, כאשר לגבי שאלה מס' 42 בשאלון, נטענה על ידה טענת חסיון.

המבקשת, השיבה על כ-5 שאלות מתוך כ-50 שאלות שכלל השאלון.

המשיבים מיהרו והגישו בקשה למתן צו להוסיף ולהשיב על שאלון, הצו ניתן והמבקשת, לאחר שביקשה וקיבלה הארכת מועד, אמורה היתה להגיש תגובתה לבקשה עד ליום 28.06.05.

לא זו בלבד, שכזו לא עשתה, אלא שביום 12.07.05, הגישה המבקשת בקשה זו שבפני, במסגרתה מתבקש בית המשפט ליתן צו המורה למשיבים להשלים תשובותיהם לשאלון.

א.        טענות הצדדים

המבקשת, טוענת כי תשובותיו של המשיב לשאלון הינן חלקיות ולא ממצות, וזאת חרף העובדה כי השאלות בשאלון מתייחסות לעילת התביעה ויש בהן כדי לצמצם את העובדות השנויות במחלוקת.

מנגד, טוענים המשיבים,  כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הטעמים הבאים :

1.         הבקשה הוגשה בשיהוי רב.

2.         הבקשה טרדנית וקנטרנית.

3.         הבקשה לוקה בחוסר תום לב, ולו בשל העובדה כי המבקשת לא מילאה בעצמה אחרי החלטת בית המשפט אשר הורה לה להשיב לבקשת המשיב דידן להשלמת שאלון מטעם המבקשת.

4.         השאלה בסעיף 42 לשאלון מתייחסת לדברים אשר הוחלפו בין הצדדים במסגרת משא ומתן לפשרה, וככזאת חל עליה חסיון.

ב.         דיון

1.         תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: התקנות) קובעת:

"(ב) בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל הדין לפי תקנת משנה (א)."

מן האמור עולה, כי יש ממש בטענת ב"כ המשיבים, לפיה הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר.

אף עיון בשאלות שאת השלמתן מבקשת המבקשת, ובתשובותיו של המשיב מעלה כי מדובר בשאלות ספקולטיביות, אשר אין בהן כדי ליעל את הדיון או להקל עליו.