החלטה בתיק בשא 2259/06

1.                   המבקשים עותרים למתן רשות להתגונן  כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת חובה בסך 264,170 ש"ח בחשבון עו"ש של המבקשת 1.

המבקש 2 נתבע מכח ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובות המבקשת 1 (להלן: "החברה") מיום 26.03.00.

לכתב התביעה צורף דף חשבון המעיד על פעולות ממרץ 2005 ועד להגשת התביעה. מעיון בדף זה עולה כי עד לינוי 2005 נפדו מניות לחשבון.

2.                   הבקשה הוגשה ביום 03.04.06 במטרה לקבל רשות להתגונן מחמת העדר מסמכים.

בהחלטה מיום 10.05.06 נדחתה הבקשה למחיקת כותרת ונקבע כי המבקשים רשאים לצמצם דרישתם לגילוי מסמכים למסמכים רלבנטיים ולקבלם כנגד עלות הפקתם.

בדיון מיום 04.09.07 נקבע מועד נוסף ונקבע כי על המבקשים לדאוג כי למועד הדיון הבא לא תעלה טענה נוספת לענין אי המצאת מסמכים.

בפועל התקיים דיון בבקשה ביום 11.03.08 עד למועד הדיון, לא פעל המבקש 2 לקבל לידיו מסמכים ולהגיש בקשה לתיקון בקשתו. אשר על כן, נדונה הבקשה כפי שהוגשה.

3.                   בתצהיר התומך בבקשה נטען כי המשיב עירב בין חשבונו האישי של המבקש 2 לחשבון המבקשת 1 - החברה. עוד נטען כי המבקש 2 שוכנע להעתיק פעילותו לסניף נתיבות וניתנה לו מסגרת אשראי של 200,000 ש"ח.

לשיטתו של המבקש ביום 14.03.05 הודיעו לו באופן חד צדדי ופתאומי על ביטול מסגרת האשראי. בגין פעולה זו, טוענים המבקשים כי נגרמו להם "נזקים כלכליים עצומים".

עוד נטען כי נדרשו לממש מניות בכפיה וחוייבו עקב ביטול מסגרת האשראי בריביות חריגות שלא כדין.

בנוסף, טוען המבקש כי הציע לשעבד וילה  על מנת להמנע ממימוש המניות בהפסד, אולם נתקל בסירוב.

כמו כן מעלה המבקש טענות בנוגע למימוש רכב שלא כדין באופן שחייב אותו בהוצאות כינוס מיותרות.

4.                   מעבר לטענות אלו, מועלות טענות כלליות בנוגע להבטחות ביחס לשיעור ריביות ועמלות, ביצוע פעולות ללא הרשאה והגדלת החיוב בחשבונות אל מול הפקדת כספים בחסכונות.

עוד נסמך המבקש על נספח ד' לבקשתו, מסמך המשיב מיום 20.07.05 ובו נטען כי בחשבון החברה יתרת חובה בסך 28,865 ש"ח בלבד.

אין בידי לקבל טענה זו שכן מדובר במכתב הבנק ולא בדף חשבון ואין בסיס לטענה כי הסכום שאוזכר בו אכן הינו החוב האמיתי של החברה.

5.                   בחקירתו של המבקש ציין כי מנהל הבנק דרש ממנו לממש מניות לצורך השארת מסגרת האשראי ועקב אילוצו נאלץ להסכים.

עוד עמד המבקש על טענתו כי היה ביכולתו לשעבד לטובת הבנק וילה אשר שוויה עמד על כ- 400,000 דולר למרות שהיתה רשומה על שם קרוב משפחתו.

המבקש הודה בחקירתו כי לא ביקש את מסמכי הבנק בפועל למרות שהוצע לו לקבלם כנגד תשלום.

6.                   בסיכומיו הרחיב המבקש את חזית טענותיו וכלל טענות עובדתיות שלא נכללו כלל בבקשתו. לאור אופן ניהול ההליכים על ידי המבקש, אין מקום לאפשר לו לשוב ולהעלות טענות ביחס למסמכים.