החלטה בתיק בשא 2241/07

1.         המבקשת הגישה תובענה בהמרצת פתיחה לאכיפת הסכם למכר זכויות במקרקעין על דרך של מתן הצהרה, צו עשה וצו מניעה קבוע. במסגרת התובענה שהוגשה נכללה בקשה לפיצול סעדים, ובמקביל הוגשה בקשה לסעדים זמניים.

            ביום 9.1.07 ניתנה החלטה על ידי כב' הש' ח. הורוביץ כי בטרם תחליט בבקשה לפיצול סעדים שהוגשה ביום 15.8.06, יש לבחון את טענות הצדדים לגבי תשלום האגרה.

2.         המבקשת טוענת כי מדובר בתובענה שרואים את שוויה כבלתי ניתנת לפיצוי בכסף,  ומפנה את ביהמ"ש לסעיף 3 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (להלן: התקנות). לטענתה, היא עותרת לאכיפת הסכם מכר, בדרך של צו הצהרתי, צו עשה וצו מניעה קבוע, ואין לערב בין שוויו הכלכלי של המבוקש על ידי המבקשת עם שוויו לצורכי האגרה, שהרי כל תביעה לאכיפה היא תביעה המתייחסת לנכס בעל ערך כספי. מחוקק המשנה קבע כי לצורך תשלום אגרה בלבד, יתעלמו מהערך הכספי של הסעד, ויראוהו כהליכים שאינם ניתנים לביטוי בכסף.

3.         מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט (המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות), (להלן: המדינה), טוענת כי המרצת הפתיחה ניתנת להערכה כספית, ומעיון בה ניתן אף ללמוד מהו שווי העיסקה. המדינה מסכימה כי יש לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית, אך בתי המשפט מצווים שלא לתת יד לעקיפתה של קופת הציבור.

            דיון

4.         תקנה 3 (א) לתקנות קובעת:

" הליך שהסעד המבוקש בו הוא צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה, צו אכיפה, תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה ממתן החשבונות, פירוק שותפות, פירוק חברה, הכרזת פשיטת רגל, אכיפת פסק בוררות, אכיפת פסק חוץ, קביעת גובה הפיצויים או תשלומי האיזון בשל רכוש שהופקע או שנפגע שלא בדרך הפקעה לצרכי ציבור או לטובת הציבור לפי כל דין, פסיקת דמי שכירות בדירה או בבית עסק, מתן צו ירושה, מתן צו לקיום צוואה, מתן צו הנהלת עזבון, חלוקת עזבון, הנהלת רכוש של נעדר, מתן הוראות בקשר לניהול עזבון או לניהול רכושו של נעדר, קטין או פסול דין, שינוי החלטה של פקיד מסדר או ביטולה, הליך בענין הקדש, קובלנה פרטית ועתירת אסירים, יראו אותם כהליך ששווי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף".

בתי המשפט נדרשו לא אחת למשמעות הגשתן של תביעות לפסק דין הצהרתי והאגרה המשולמת בגינן, וצמצמו עד מאוד את האפשרות להגיש תביעות חוזרות ונשנות, בנסיבות בהן פיצול הסכסוך לתובענות שונות עשוי להוות שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש, בעיקר מטעמים של חיסכון באגרה. בתי המשפט מורים לצדדים לגבש את תביעותיהם באופן מלא כולל הסעדים המבוקשים על ידם. אכן, מקום שמדובר בנזקים שטרם התגבשו ולא ניתן לשומם לא יחול הכלל האמור, ולעניין זה ייתכן שיש מקום להתיר פיצול סעדים. ואולם, אין הדבר כך מקום שצד עותר לפסק דין הצהרתי אשר לאחריו יגיש תביעות נוספות כספיות.

"המדיניות הראויה הנקוטה בנושא של תביעות לפסק דין הצהרתי, אמורה להבטיח הליך מהיר ויעיל שיסיים את הסכסוך בין הצדדים ולא פתיח למשפט נוסף לשם קבלת הסעד האופרטיבי. כמו כן אמורה היא להבטיח לבל יבואו בשערו של הליך זה אלה המבקשים לעקוף את דרך המלך ולהבטיח לעצמם יתרון של דיון מוקדם, כאשר הלכה למעשה מבקשים הם לאכוף הסכם אשר לטענתם איננו מקויים על ידי הצד שכנגד. תביעות לאכיפת הסכם ופיצויים עקב הפרתו, יש להגיש בדרך הרגילה של תביעה לאכיפה ו/או לפיצויים ולבקש את מלוא הסעד אותו מצפה התובע לקבל בסופה של דרך. אין לאפשר הגשת תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופרטיבי כאשר סביר להניח, שבית המשפט יזדקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסכסוך בין הצדדים. לעניין תביעות לפסק דין הצהרתי ראו: ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' יצחק ברנר ואח', פ"ד לב(1) 85; ע"א 20/83 חברת אהרן רוטברג נ' חברת פלמה בע"מ, פ"ד לט(2) 372; ע"א 108/84 ע"א 119/84 חייא סתם נ' אברהם מרקוביץ, אברהם מרקוביץ - חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' חייא סתם, פ"ד מב (1) 757". (רע"א 84/98 צעד בריא ו-3 אח' נ' SENSOGRAPH BELGIUM  NV תק-על 98(1), 382, וכן ראה רע"א 783/05 ענבי ואח' נ. קורן ואח' (פורסם בנבו)).

בה.פ. (חיפה) 166/03 בש"א 8790/03 רייטן מאיר חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ ואח' נ. פז חברת נפט בע"מ (פורסם בנבו) בוחן כב' הש' עמית אם בקשת המבקשת מגלה אינטרס לגיטימי להעניק סעד הצהרתי.

"5. הלכה פסוקה היא כי אין להעניק סעד הצהרתי, מקום בו נראה שההצהרה היא תחליף לתביעה כספית - ע"א 279/82 צפורה פרידברג נ. עירית ת"א-יפו, פ"ד לט(2) 502. ...

כן נקבע בפסיקה, כי בית המשפט יימנע מליתן סעד הצהרתי מקום בו יכול המבקש להשיג את מבוקשו בדרך אחרת, ואם מתן הסעד יביא לידי כפל תביעות - רע"א 1810/90 הדר חברה לביטוח ואח' נ. קנדי חברה להשקעות ובניין ואח', פ"ד מד(2) 737. באותו מקרה, נקבע כי אין מקום ליתן סעד הצהרתי בנוגע לתחולתה של פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, באשר טרם הוגשו תביעות כנגד המבוטחים. בית המשפט קבע כי התובענה היא תיאורטית בשלב זה, ואם וכאשר ייתבעו המבוטחים, אזי ההליך הנכון הוא לצרף את המבטחת כצד שלישי.

עוד נקבע בפסיקה כי "האינטרס של  חסכון  בתשלום האגרות, כשלעצמו, אינו אינטרס מספיק כדי להצדיק  תביעה  לסעד  הצהרתי" (הדגשה שלי - י.ע.) - רע"א 417/92 היומ"ש נ. זלמן ליבוביץ ו - 21 אח', פ"ד מ"ו(3) 414.

6. מנגד, לבית המשפט שיקול דעת רחב אם ליתן סעד הצהרתי אם לאו - ע"א 490/02 הרצל שאבי נ. אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(3) 700. ככלל, הנטייה היא להשתמש בשיקול הדעת ביד נדיבה ורחבה - ע"א 226/80 כאהן ואח' נ. מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 463, 468.

יכול בעל דין להסתפק בבקשה לסעד הצהרתי ולתבוע לאחר מכן סעד אופרטיבי כ"השלמה" להכרה בזכותו, ובמקרה כאמור, אף אינו נדרש לבקש פיצול סעדים - ע"א 4646/90 אריה בר חן נ. מנחם שמעון, פ"ד מו(5) 798; ע"א 4796/95 אלעוברה נ. אלעוברה, פ"ד נא(2) 669, 679. לבית המשפט יש שיקול דעת לקבוע את נקודת האיזון בין האינטרסים המנוגדים: אינטרס התובע שלא יוטרד פעמיים בשל אותו עניין, והאינטרס של התובע לקבל הצהרה בלבד - ע"א 1094/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ. חאג' אחמד סמיר מחמד חמדן, פ"ד נ(5) 820, 829-830 והאסמכתאות שם" 

בענייננו, כמו גם בענין רייטן, מדובר בתביעה לאכיפת הסכם, המקנה למבקשת אופציה לרכישת מקרקעין, דהיינו תביעה כספית במהותה, ולא בכדי הוצע לצדדים כי יגיעו להסכמה בדרך של ביצוע ההסכם בכפוף לתשלום סך של 900,000 דולר על ידי המבקשת.

המבקשת עצמה מעריכה את שווי ההסכם שהיא מבקשת לאכוף בסך שאינו נופל           מ-850,000 דולר, ועליה לשלם אגרה בשיעור 2.5% משווי העיסקה.

5.         בנסיבות הענין, היה מקום לחייב את המבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל את כל הסעדים הניתנים להתבע בשלב זה או כתב תביעה חדש, ובתשלום האגרה על פי הסעד הכספי הנדרש. דא עקא שהבקשה העומדת בפניי אינה כוללת אלא את הסוגיה של תשלום האגרה, ואיני דנה בבקשת המשיבים למחיקת התובענה על הסף עקב אי תשלום האגרה. טענה זו נטענה בתשובת המשיבה לבקשה לפיצול סעדים, ולא הובאה בפני לדיון. 

6.         נוכח כל האמור לעיל, מוצע כי הצדדים יפעלו כאמור בסעיף 5 בהחלטתי, בכפוף להחלטתה של כב' הש' הורוביץ הדנה בבקשה לפיצול סעדים.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום 01 במרץ, 2007 (י"א באדר תשס"ז) בלשכה.