החלטה בתיק בשא 215/08

1.      לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת שרה מאירי; בש"א 8434/07, עב 4424/07). ההחלטה מושא הבקשה ניתנה ביום 15.11.07, ועל פי הנתונים במערכת המנת - נט, הומצאה לב"כ המבקשת ביום 26.11.07. לפיכך, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור חל ביום 11.12.07. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 27.3.08.

2.      הרקע לבקשה:

2.1.   בבית הדין האזורי בתל-אביב מתנהלת תביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה 1 (להלן: "החברה"). במסגרת הליכי התביעה, הגיש המבקש בקשה "להחזר שיק וביטול הסכם עקב אי חוקיותו", אשר במסגרתה ביקש מבית הדין להורות למשיבים להשיב למבקשת שיק בסך 16,000 ש"ח שהפקידה בחברה עם תחילת עבודתה, שלטענתה הוצא ממנה במרמה, ולהורות על ביטול הסכם העבודה שנכרת בין המבקשת למשיבים אשר לטענתה נחתם שלא כדין.

2.2.   בית הדין האזורי דחה את הבקשה בקובעו כך: שיק הביטחון בסך 16,000 ש"ח הושב למבקשת ביום 3.9.04, ומשכך הבקשה בעניין החזרת השיק מתייתרת; סוגיית חוקתיותו של ההסכם בין הצדדים מהווה פלוגתא מהותית בתיק אשר מן הראוי שתידון ע"י המותב שידון בתיק לגופו לאחר שמיעת ראיות; המבקשת חויבה בתשלום הוצאות החברה בסך 2,000 ש"ח.

2.3.   לאחר מתן ההחלטה פנה ב"כ המבקשת לבית הדין קמא בשתי בקשות נוספות: האחת- "בקשה חוזרת להחזר שיק וביטול הסכם" מיום 21.11.07, והשנייה- "הבהרה ובקשה מטעם ב"כ התובעת" מיום 27.11.07, במסגרתן ביקש מבית הדין קמא לתקן את ההחלטה מושא הבקשה.  הבקשות נדחו בהחלטות בית הדין קמא מיום 22.11.07 ומיום 29.11.07 בהתאמה.

3.      הנימוקים בבסיס הבקשה הם:

3.1.   האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור נובע מעומס אדיר במשרדו של ב"כ המבקשת וכן ממחלתו הממושכת.

3.2.   המבקשת הגישה בקשות בבית הדין קמא לתיקון הטעות שנפלה בפסק הדין, אך בית הדין קמא התעלם מהבקשות.

3.3.   סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים, כמפורט בבקשה רשות הערעור אשר צורפה לבקשה הנדונה.

3.4.   במסגרת הבקשה מבקש ב"כ המבקשת ליתן סעד זמני לפיו יעוכבו הליכי תיק ההוצל"פ המתנהלים בגין חיוב המבקשת בתשלום הוצאות המשיבה 1 על פי ההחלטה מושא הבקשה.

4.      המשיבים מתנגדים לבקשה, מנימוקים אלה:

4.1.   לא הוכחה הטענה בדבר עומס עבודה במשרד ב"כ המבקשת, וממילא הדבר אינו בבחינת טעם מיוחד להארכת מועד.

4.2.   לא הוכחה הטענה בדבר מחלת ב"כ המבקשת.

4.3.   הבקשה הוגשה על מנת להתחמק מתשלום ההוצאות שהושתו על המבקשת במסגרת ההחלטה מושא הבקשה.

5.      בתשובת המבקשת לתגובת המשיבים, טען ב"כ המבקשת כי תגובת המשיבים הומצאה לו ללא נספחים. בהקשר זה ייאמר כי הנספחים לתגובת המשיבים כוללים כתבי טענות והחלטות שניתנו בהליך שהתנהל בבית הדין קמא, ובהליכים בהם ב"כ המבקשת היה צד או ייצג את אחד הצדדים, ולכן חזקה כי מסמכים אלה ידועים לו. כמו כן, ממילא הנספחים שאינם קשורים להליך שנדון בבית הדין קמא אינם רלוונטיים לבקשה דנן. לפיכך, לא ראיתי הצדקה  להתעלם מתגובת המשיבים בשל כך שלא המציאו לב"כ מבקשת את נספחי התגובה. כמו כן, ב"כ המבקשת טען במסגרת תשובתו טענות לעניין גוף ההחלטה מושא הבקשה.

6.      בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה,

"אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא"

[עא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ (לא פורסם, 23.5.2005)]

7.      לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.