החלטה בתיק בשא 20671/04

זוהי תביעת נזיקין עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין תאונה שארעה לתובע ביום 28.10.98 במהלך שרותו הצבאי.

ביום 20.1.00 נקבעה לתובע ע"י ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון נכות זמנית בשיעור של 100%. ביום 29.11.01 החליט קצין התגמולים כי הנכות הזמנית שנקבעה לתובע הגיעה לקיצה ולא נותרה כל נכות צמיתה.

התובע פנה ביום 2.2.04 לקצין התגמולים בבקשה כי יבדוק את התיק מחדש וזאת עקב החמרת מצבו וזאת לאחר שנבדק ע"י ד"ר בוריס אהרונוביץ נוירולוג מטעמו, שקבע כי התובע הפך למשותק לחלוטין בגפיים התחתונות ואיבד את כושר ההליכה.

בבקשה שבפני מבקש התובע מבית המשפט לאפשר לו להביא ראיות לסתור את קביעתו של משרד הביטחון שביטלה את נכותו, ולמנות מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, האורולוגיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, נוירולוג, פסיכיאטר, א.א.ג, מומחה לניידות ומומחה בתחום השיקומי.

הנתבעת 3 מתנגדת לבקשה וטוענת כי המומחים הרפואיים מטעם קצין התגמולים של משרד הביטחון שבדקו את התובע קבעו חד משמעית שלתובע אין כל בעיה אורגנית, התאונה שעבר התובע היתה קלה ביותר, התובע אינו משותק, ומדובר אך ורק בהתחזות.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק") קבע הסדר מיוחד בכל הנוגע להוכחת נושא שברפואה.

סעיף 6ב לחוק קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה...".

הנכות שנקבעה ע"י קצין התגמולים של משרד הביטחון היא קביעה ע"פ דין שמחייבת גם בתביעה ע"פ חוק הפלת"ד.

ואולם, במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להביא ראיות לסתור נכות שנקבעה על פי דין, וזאת במקרים שנקבעו בסע' 6ב' סיפא:

"ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו".

במקרה זה, מצאתי כי יש להתיר לתובעים להביא ראיות לסתור את קביעת קצין התגמולים, שכן מדור נכות כללית במל"ל קבע לתובע ביום 10.7.03 נכות רפואית צמיתה בשיעור של 100% ואי כושר בשיעור של 75% בגין הפרעה קונברסיבית.

כאמור, מדובר נכות כללית שנקבעה ע"י המל"ל שקבע לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 100% ואי כושר בשיעור של 75% בגין הפרעה קונברסיבית ביום 10.7.03.

קביעת נכות כללית ע"י המוסד לביטוח לאומי עשויה, במקרים מסוימים, להצדיק הבאת ראיות לסתור דרגת נכות שנקבעה ע"פ דין אחר, הועדה הרפואית לנפגעי עבודה, נשענת גם על העובדה ששתי הועדות האלה הנן חלק מאותו מוסד- המוסד לביטוח לאומי. שוני בלתי מוסבר של שתי הועדות האלה עשוי להצדיק הבאת ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה בשל הפגיעה בעבודה. (רעא 4195/02 סהר ציון לברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ, טרם פורסם).

בעניינינו, קיים פער מאוד גדול בין קביעת 100% נכות רפואית ע"י המל"ל ובין קביעת 0% נכות ע"י קצין התגמולים. דבר תמוה כשלעצמו המצדיק בירור מעמיק יותר בדבר נכותו של התובע.

כשקיים שינוי משמעותי במצבו של התובע, זהו מקרה מיוחד, ויש לאפשר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל.

כך נקבע בע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד (טרם פורסם):

"נוסח זה מצביע על כך שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד, ועד לדיון בבית המשפט".

התובע טוען כי הוא מרותק לכסא הגלגלים ואינו מסוגל ללכת. יתכן כי התובע מתחזה לנכה ולא נותרה לו כל נכות בעקבות התאונה. אך בית המשפט אמון על עשיית הצדק שצריך לצאת לאור. גם אם קיים סיכוי ולו הקטן ביותר כי התובע אכן משותק בפלג גופו התחתון ואינו מסוגל ללכת ונכותו זו נגרמה כתוצאה מהתאונה הדבר מצדיק התרת הבאת ראיות לסתור את קביעת קצין התגמולים, למנות מומחה מטעם בית המשפט שיבדוק את התובע ולברר את האמת.