החלטה בתיק בשא 19797/07

1.         בפני "בקשה להבהרת פסק דין או לקציבת מועדים ובקשה לעיכוב ביצוע ולהארכת מועדים" אשר הוגשה על ידי הגות הספר היהודי 1995 בע"מ (בפירוק), ספרי קודש המרכז 1993 בע"מ (בפירוק) ומר אביעד אנסבכר (להלן: " המבקשים") כנגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: " המשיבה"), ועניינה פסק דין מיום 18.9.07 בע"א 228907 (להלן: " פסק הדין").

            העובדות הצריכות לעניין:

2.         בתאריך 19.3.07 הגיש המשיב ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' הרשם א. אורנשטיין) על פיה ניתן למבקשים פטור חלקי מתשלום אגרת בית משפט (להלן: " ההחלטה").

3.         במסגרת פסק הדין בוטלה בחלקה החלטת כב' הרשם, וכפועל יוצא נדחתה בקשתן של החברות- המבקשות 1 ו- 2 דנן - לפטור מאגרה.

4.         במסגרת הבקשה אשר בפני הגישו המבקשים את הבקשה נשוא הדיון, בגידרה הם עותרים להבהרת פסק הדין, או לקציבת מועדים, לעיכוב ביצוע ולהארכת מועדים.

4.1        הבקשה להבהרת פסק הדין או לקציבת מועדים - מדובר בבקשה אשר מוטב היה לו לא באה לעולם, שכן מהאמור בבקשה ברור כי מטרת המבקשים הינה להרוויח זמן ולדחות את תשלום האגרה, בניגוד להוראות פסק הדין.

            יובהר מיד כי פסק הדין הינו ברור לחלוטין, ואינו דורש כל הבהרה, והבקשה להבהרתו הינה למעשה בקשה לעיכוב ביצועו, וזאת בדרך לא דרך.

            באשר לבקשה לקציבת המועדים - עותרים המבקשים לדחות את תשלום האגרה למשך 45 ימים לאחר מתן פסק דין בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, אלא שאין בידי להעתר לבקשה זו, ודוק: בהתאם לתקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז- 2007 (להלן: " התקנות") יש לשלם את האגרה עם פתיחת ההליך. ההליך הרלבנטי לענייננו הינו התובענה שהגישו המבקשים ביום 14.9.06, ואשר מאז הגשתה ועד עצם היום הזה לא שולמה בגינה האגרה בהתאם לתקנות.

            המבקשים לא הביאו בפני כל נימוק "לקציבת המועדים" המבוקשת לתשלום אגרה, מה עוד שמדובר בסעד אשר אינו מוכר בדין, ומשכך דינה של הבקשה להדחות.

4.2        הבקשה לעיכוב ביצוע ולהארכת מועדים - המבקשים עותרים לעיכוב ביצוע פסק הדין בע"א 2289/07 בשל הגשת הבר"ע לבית המשפט העליון, אלא מאי? תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת כהאי לישנא כי " הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט  את הסמכות להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, באשר ההחלטה אם לעשות כן נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט .

על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין שניתן כנגדו, לעמוד בשני תנאים מצטברים:

האחד- עליו להראות כי הוא בעל סיכויים טובים לזכות בערעור.

השני - עליו להראות כי אם יזכה בערעור, יקשה עליו להחזיר את המצב לקדמותו, ולגבות בחזרה את כספו.

4.2.1     באשר לסיכויי הערעור - ראש בראשונה יש לזכור כי אין מדובר בפסק דין כספי אשר עיכובו מבוקש, כי אם פסק דין הקובע כי על המבקשות 1 ו-2 לפעול בהתאם להוראות  התקנות, ולשאת בתשלום האגרה.

            המבקשים טוענים כי הינם בעלי סיכויים טובים לזכות בערעור משום שערעורם מגלה שאלות משפטיות חשובות שהינן בעלות חשיבות גם מעבר לתיק ספציפי זה.

            אין בידי להסכים עם המבקשים, והנני מתקשה לסבור כי מדובר בערעור שסיכוייו טובים ולא נותר לי אלא לאמץ את תגובתו המפורטת של המשיב בעניין זה.

4.2.2     באשר לקושי להחזיר את המצב לקדמותו - במקרה אשר בפני מדובר בקושי תיאורטי ואקדמי שכן האגרה משולמת לקופת המדינה, ולא קיים חשש כלשהו שהמדינה תתקשה להחזירה, אם תתבקש לעשות כן.

5.         לאור כל האמור נדחית בזאת הבקשה.

שכ"ט עו"ד בסך 8,000  ש"ח בתוספת מע"מ כחוק יושת על המבקשים ביחד ולחוד.