החלטה בתיק בשא 19786/07

1.                לפני בקשה לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק"), למנות בורר שופט בדימוס, אשר יכריע בסכסוך שנתגלע בין הצדדים בקשר להסכם מיום 26/12/99, בגדרו רכשה המשיבה את זכויות המבקשים במקרקעין הידועים כחלקה 14 בגוש 6355 בפתח-תקוה לצורך בניית פרוייקט מגורים, כשהמשיב ערב לקיום התחייבויותיה (להלן: "ההסכם", נספח א' לבקשה). 

בתגובה לבקשה למינוי בורר הודיעו המשיבים, כי אין להם התנגדות עקרונית למינוי בורר שיהיה שופט בדימוס, אולם, הבורר הספציפי שהוצע על-ידי המבקשים אינו מקובל עליהם. כמו-כן, ביקשו המשיבים להדגיש כי הצדדים הנכונים לבוררות הם אך ורק המבקשים והמשיבה, שכן ערבותו האישית של המשיב פקעה עם תשלום המקדמה על-פי ההסכם. 

2.                בהחלטתי מיום 25/11/07 הוריתי לצדדים להגיש רשימה של שלושה שופטים בדימוס המקובלים עליהם, שמתוכם אמנה את הבורר, אלא-אם-כן יסכימו הצדדים ביניהם על אישיות הבורר. בסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכמה כי הבורר שימונה לדון בעניין הנדון יהיה השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, ובכך נפתרה המחלוקת הראשונה.

נותר, איפוא, להכריע במחלוקת השנייה, באשר למעמדו של המשיב כצד להליך הבוררות.

3.                לטענת המבקשים, המשיב הינו מנהל ובעל-מניות של המשיבה, והוא זה אשר ניהל את המשא ומתן עם המבקשים לכריתת ההסכם והיה מעורב בכל האירועים נושא הבקשה. במסגרת ההסכם, חתם המשיב על כתב-ערבות אישית שבו הצהיר והתחייב כדלקמן:

"1.   אני ערב עבור החברה מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ (המשיבה - א"ג) ח.פ. 5-179431-51 (להלן: 'הקונה') כלפי המוכרים לקיומם של כל אחד ואחד מתנאי הסכם זה על נספחיו על ידי הקונה במועדם כאילו הייתי צד ישיר להסכם ובמיוחד לתשלום המקדמה על סך 2 מליון דולר כמפורט בהסכם.

2.     כל התחייבויות שנטלה על עצמה הקונה בהסכם זה יחייבו אותי באופן אישי עד לקבלת המקדמה כאמור, וערבותי זו תפוג עם העברת המקדמה.

3.       כל יתר תנאי החוזה לא ישתנו".

אם-כן, לטענת המבקשים, המשיב ערב כלפיהם לקיים את כל הוראות ההסכם, כצד ישיר להסכם, ומשכך, אף הוא צד לבוררות. ממילא, טוענים המבקשים כי ממצאי הליך הבוררות ותוצאותיו יחייבו את המשיב כמי שערב לחובות המשיבה ובהיותו חליף של המשיבה. בנוסף, למבקשים טענות המופנות כלפי המשיב באופן אישי.

4.                אכן, נפסק לא אחת, כי יש לראות אדם שחתם על ערבות לקיום כל התחייבויותיו של צד להסכם הכולל תניית-בוררות, כמי שהסכים לקבל על עצמו גם את קיומה של התחייבות זו של הצדדים להסכם ולכן, הינו כפוף לה (ראו והשוו: ע"א 12/86 עזבון המנוח שמואל ריגלר ז"ל נ' קזרו ואח', פ"ד מב(3) 422 (1988); הפ (ת"א) 948/05 יפית אבידן נ' קניונים נכסים ובנין בע"מ (פורסם בנבו, 22/3/07); ת"א (ת"א) 2715/83 קיסריה מקרקעין ונופש בע"מ נ' ולך, פ"מ מו(3) 162 (1986); בש"א (מחוזי ת"א) 11338/06 פלמינגו בע"מ ואח' נ' צרבן (1996) בע"מ ואח', פדאור 06 (18) 690 (2006); ה"פ (מחוזי חי') 30373/97 אלוש נ' בן שנרך, דינים מחוזי לד(1) 865 (1998); סמדר אוטולנגי בוררות - דין ונוהל כרך א' 90 (מהדורה רביעית מיוחדת, תשס"ה)). ניתן להעלות מספר טעמים המצדיקים זאת. ראשית, חתימת הערב על גבי ההסכם שבו מצוייה תניית-בוררות או בנספח לו, יוצרת זיקה חוזית בין ערבותו לבין הסכמת הצדדים להתדיין בבוררות. שנית, ובהתאם לדרישת תום הלב המעוגנת בסעיפים 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג -1973, מן הראוי כי הערב לכלל החיובים שבהסכם יהיה מנוע מלטעון כי תניית הבוררות הכלולה בהסכם לא חלה עליו. שלישית, אי-החלת הסכם הבוררות על הערב עלולה להביא לפיצול הדיון בין בוררות לבין בית-משפט, על אי הנוחות והיעילות הנובעים מכך, וכן החשש שתתקבלנה הכרעות סותרות (ראו עניין פלמינגו הנ"ל, פסקה 18).

5.                מכל האמור לעיל עולה, כי המשיב אמור להיות צד לבוררות מכוח ערבותו. אין בהחלטתי זו משום הכרה בתקפות הערבות, ואם נושא זה שנוי במחלוקת בין הצדדים, אין להכלילו בבקשה זו למינוי בורר.

התוצאה היא, שהצדדים יפנו לבוררות בפני הבורר המוסכם עליהם.

6.                בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. 

        ניתנה היום, כ"ז בשבט, תשס"ח (3 בפברואר 2008), בהיעדר הצדדים.

       המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ברכה הרשקוביץ

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: