החלטה בתיק בשא 1964/06

בפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר נימוקי שומה.

ביום 4.11.2004 הגישה המשיבה (המערערת בעמ"ה 1308/04) הודעת ערעור.

המבקש (המשיב בעמ"ה 1308/04), מיוצג על ידי בא כוח מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) (להלן: " הפרקליטות").

על פי תרשומת מזכירות בית המשפט,  כפי שהיא מופיעה על כריכת תיק בית המשפט, נמסרה הודעת הערעור לפרקליטות ביום 26.1.2005. על פי התרשומת ומבירור שנערך עם המזכירות, העתק הודעת הערעור נמסר, בשנית, לבקשת הפרקליטות ביום 29.11.2005.

ביום 27.12.2005, משלא הוגשה הודעה המפרטת את נימוקי השומה כנדרש בתקנה 5(א) לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה) תשל"ט - 1978 (להלן: " התקנות"), הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהיעדר נימוקי שומה. בית המשפט עשה שימוש בסמכותו הקבועה תקנה 7 לתקנות ונתן פסק דין המקבל את הערעור עוד באותו היום.

ביום 29.12.2005, יומיים לאחר מתן פסק הדין, הגיש המבקש הודעה המפרשת את נימוקי השומה. ביום זה גם הומצא לפרקליטות פסק הדין אשר ניתן בהיעדר נימוקי שומה.

ביום 11.1.2006, הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין.

המבקש טוען, כי בפרקליטות ישנו נוהל מסודר לקבלת הודעות ערעור בענייני מס הכנסה ולהעברתן לתגובת פקיד השומה הרלוונטי וכי על פי הרישומים הנמצאים בפרקליטות, הודעת הערעור נקלטה בפרקליטות רק ביום 30.11.2005. המבקש טוען, כי ייתכן והודעת הערעור אשר נמסרה ביום 26.1.2005, אם אכן נמסרה, אבדה ולא הגיעה לידיי המחלקה הפיסקאלית המטפלת בערעורי מס הכנסה וזאת בשל עומס תיקים רב הקיים בפרקליטות.

בנוסף, המבקש טוען, כי לא צוין בהודעת הערעור מיהו פקיד השומה הרלוונטי דבר אשר גרם לעיכוב באיתור ובהעברת הודעת הערעור לפקיד השומה הנכון וכתוצאה מכך בהכנת נימוקי השומה.

המבקש טוען, כי בכל מקרה הודעה המפרשת את נימוקי השומה הוגשה טרם חלוף מועד 30 הימים מיום קבלת הודעת הערעור.

המבקש טוען, כי העובדה שהמשיך לנסות ולגבות את חוב המס מהמשיבה, מצביעה על כך כי לא ידע על הגשת הודעת הערעור. כמו כן טוען המבקש, כי המשיבה נהגה שלא בתום לב, ופנתה לבית המשפט בבקשה לקבל פסק דין בהעדר נימוקי שומה, לאחר שנוכחה לדעת שהמבקש ממשיך בניסיונות גביית החוב ואינו מודע לעצם הגשת הודעת הערעור. 

לשיטת המבקש, במצב דברים זה, יש לבטל את פסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט, הן ביטול מן הצדק בשל כך שהמבקש עמד בזמן המוקצב לו בתקנות והן בשל העובדה כי למבקש סיבה טובה לאי הגשת הנימוקים בזמן וסיכויי ההצלחה של המבקש בהדיפת הערעור הם טובים.

המבקש מצביע על הליקויים הרבים אשר התגלו אצל המשיבה דבר אשר לטענתו יקשה מאוד על המערערת להוכיח טענותיה ולזכות בערעור ויש בהם בכדי להביא לדחיית ערעורה של המשיבה על השומה אשר הוציא המבקש.

המשיבה טוענת מנגד, כי פסק הדין ניתן כדין. וכי אין כלל אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול פסק הדין ועל המשיב להגיש ערעור לבית המשפט העליון.

עוד טוענת המשיבה, כי על פי קידומת התיק שלה היה על המשיב לדעת באיזה פקיד שומה מדובר.

לטענת המשיבה, המבקש לא הגיש את נימוקיו בזמן ועליו לשאת בתוצאות מעשיו.

כמו כן, המבקשת טוענת, כי בידיה הוכחות לכך שהמבקש ידע על הגשת הודעת הערעור.

דיון

דין הבקשה להתקבל.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: " תקסד"א"), קובעת: